תא"מ 18560-02-14 קשר רנטאקר בע"מ נ' בר טוב

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 4,262 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.07.2013, בין כלי רכב, מ"ר 43-943-75 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 52-467-50 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות בגין הנזקים שאירעו לרכבה, מוטלת על נהג המשאית, אשר סטה מנתיבו, בעודו מאחורי רכב התובעת, במטרה להשתלב לנתיב השמאלי ביותר, בו נסע רכב התבעת, ותוך כדי פגע במראה הימנית של רכב התובעת.

3.מנגד טוען הנתבע כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב התובעת אשר נסעה עם רכבה מאחורי המשאית ולפתע סטתה שמאלה עם רכבה במטרה לעקוף את המשאית שמאלה ועל ידי כך הביאה לתאונה.

4.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ובאשר לגובה הנזק.

5.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

בגמר חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על סמך הנימוקים הבאים: