תא"מ 18526-12-15 מיקרו ג'וק תוכנה וחומרה 2001 בע"מ נ' כדורי-אמצעי הדרכה אומנותיים בע"מ

בדיון שהתקיים ביום 27.6.16 הוסכם כי יינתן פסק דין על דרך פשרה ללא הנמקות, לאחר הגשת תצהירים משלימים מטעם הצדדים.

ביום 21.9.16 ניתן פסק דין לפיו הנתבעת תשלם לתובעת 25,000 ₪. לא נפסקו הוצאות.

ביום 28.9.16 הגישה הנתבעת בקשה לתיקון טעות סופר, כאשר לשיטתה בהתאם לתצהיר התובעת עצמו החוב הינו 19,382 ₪ בלבד.

בתגובה נטען כי לא כך הדבר וכי החוב הנומינלי הינו 23,431 ₪. לאחר קבלת תשובה, נקבע בהחלטה מיום 13.10.16 כי לאחר הגשת הבקשה, התגובה והתשובה הנ"ל הבחנתי כי למרבה הצער נפלה טעות הקלדה בפסק הדין, כאשר נרשם הסכום של 25,000 ₪, כוונתי היתה ל-15,000 ₪, סכום שהינו בגדרי המחלוקת הכספית בין הצדדים.

ניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לכך. הנתבעת מבקשת כי הטעות תתוקן בהתאם ואילו התובעת מתנגדת לכך, וטוענת בין היתר כי חלף המועד בחוק לתיקון טעות בפסק דין.

סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 קובע כי "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"

אכן, מיום פסק הדין עד היום שבו הודעתי על הטעות חלפו 22 ימים, יום אחד יותר מהמועד הקבוע בחוק הנ"ל.

אמנם עד היום חלף זמן נוסף, קצר, אך לא עלה בדעתי ליתן החלטה טרם מתן הזדמנות לצדדים להתייחס לכך.