תא"מ 18419-09-12 בע"מ נ' ושדי

זוהי לשיבוב כספים ששילמה התובעת למבוטח שלה בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה מיום 27.2.12 בה היה מעורב רכב הנתבעת 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

הנהג מטעם התובעת העיד כי ביציאה מירושלים, קרוב לגשר המיתרים, בעת חציית צומת פגע בו

רכב הנתבעת. לדבריו היה במהירות של כ – 50 קמ"ש, ועבר באור ירוק, בו הבחין כאשר ננכנס לצומת, שאז, ראה את רכב הנתבעת והוא בלם וניסה לסטות שמאלה, אך לא הספיק, עקב המרחק הקצר בין כלי הרכב.

למעשה, הנהג היה העד היחיד במשפט וזאת לאחר שהנתבעת 1 לא התייצבה לדיון שנקבע ובמועד הדיון קבעתי כי איני דוחה את הדיון, שכן לא שוכנעתי מהסיבה בגינה לא התייצבה הנתבעת 1.

אף שהנהג נחקר בחקירה נגדית לא קצרה, הרי שגרסתו בעניינים העיקריים שאינם שנויים במחלוקת לא נסתרה כלל. בחקירה הנגדית ציין כי הוא היה הרכב הראשון ולא היו רכבים לפניו. דבריו מקובלים עליי שכן, אילו היה רכב לפניו הרי שסביר להניח שהוא היה פוגע גם בו, אולם לא היה מעורב רכב כלשהו נוסף בתאונה. הוא חזר בחקירה הנגדית על כך כי כשנכנס לצומת היה אור ירוק, ולא מצאתי שלא לקבל את דבריו אלו, ובפרט שכנגדם לא עמדה עדותה של הנתבעת 1. ברוב הגינותו גם אמר כי במשטרה מסר כי ייתכן שלאחר מכן התחלף האור כבר לצהוב, אולם מדובר בעדות הגיונית שכן ברור כי האור הירוק לא דולק לנצח. עיון בהודעתו במשטרה מגלה כי הוא אמר גם שם כי נכנס בנסיעה רציפה באור ירוק וכי האור התחלף ככל הנראה כאשר היה כבר באמצע הצומת.

בהודעתה של הנתבעת 1 לנתבעת 2 לא ציינה הנתבעת 1 כי עברה באור ירוק, ונראה כי לא מצאה כי פרט זה הוא חיוני וחשוב, אלא הסתפקה רק בכך שתיארה כי רכב התובעת פגע בה מצד שמאל. לעומת זאת, נהג התובעת פירט בהודעתו כי חצה את הצומת באור ירוק ופגע ברכב שחלף מימין לשמאל.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי התאונה התרחשה כפי הנטען בכתב התביעה. לפיכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 8,669 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח,

בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.7%.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ה, 30 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.