תא"מ 18399-03-13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בן ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונות נזקי רכבי הצדדים, אני מורה על קבלת התביעה העיקרית במלואה ודחיית התביעה שכנגד מאחר שאני מעדיף את עדות נהג התובעת על פני הנתבע 1 המלמדת על חוסר זהירות מובהק מצדו לנעשה מולו בכביש. לא הוכחה בפניי כנדרש סטיית רכב התובעת מימין לשמאל ואולם אף אם הדבר אכן קרה לא ניתן לומר כי למהלך זה הייתה תרומה כלשהי לקרות התאונה כאשר בידי הנתבע 1 הייתה אפשרות למנוע אותה. כך, הנתבע 1 מציין "ברחל בתך הקטנה" בטופס ההודעה מטעמו כי התאונה התרחשה בכלל לאחר שרכב התובעת כבר הספיק להשתלב לנתיבו אך הוא לא הבחין בכך. דיי בכך בכדי לקבוע כי למהלך ההשתלבות הנטען כי תרומה לתאונה.

זאת ועוד, הוכח בפניי כי מיד לאחר התאונה הנתבע 1 חתם לנהג התובעת מרצונו על מסמך שבו הוא מודה שהתנגש בו מאחור. אין במסמך זה כל הסתייגות ולו חלקית בנוגע לאחריותו של נהג התובעת לתאונה והדעת נותנת כי לו הייתה שכזו, היא בוודאי הייתה נרשמת. ללמדך, שטענת הסטייה הגיחה לעולם במאוחר מדי ולאחר מעשה וככל הנראה היא אינה קשורה להתרחשות התאונה. גם עוצמת המכות ברכבים המעורבים ובפרט ברכב הנתבעים, לצד עדות הנתבע 1 על מהירות נסיעתו, מלמדות כי הוא לא היה ערני דיו בכדי למנוע את התאונה וזו הסיבה שהוא נאלץ לברוח עם רכבו לשול הכביש השמאלי תחת לבלום אותו. זאת ועוד, הוכח שברכב הנתבעים ישבו שני בגירים נוספים- אביו של הנתבע 1 וחברו. עדים אלו לא רק שלא הובאו לעדות כי אם כלל לא הוזכרו בהודעת הנתבע 1 על התאונה כראייה לכך שלנתבע 1 היה אינטרס מובהק שלא לעשות כן.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 30,400₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 7.2.13, שכ"ט עו"ד בשיעור 11.7, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ו, 20 יוני 2016, בהעדר הצדדים.