תא"מ 18350-03-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ

מונחת בפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 17.5.13 בחניון ממילא בירושלים בין כלי רכב נושא מספר רישוי 25-850-75 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 68-118-51 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה.

התובעים לא הרימו הנטל המוטל עליהם להוכחת תביעתם. אמנם הנהגת שנהגה ברכב התובעים, הגב' מזור, העידה, כי רכב הנתבעת פגע בה מאחור, ואף תיארה בפרוטרוט את השתלשלות העניינים לאחר התאונה, את סירוב נהג הנתבעת לשתף עימה פעולה ואת בריחתו מהמקום. הגב' ז'אן, אשר היתה ברכב התובעים בעת התאונה, תיארה אף היא את נסיבות התאונה.

הגב' מזור תיארה את נהג הנתבעת כאדם דתי, בהיר בסביבות גיל 55-60 ובגובה בינוני. גם הגב' ז'אן תיארה את נהג הנתבעת כאדם דתי. תיאור זה הולם את נהג הנתבעת, מר קלאורה.

הגב' מזור לא היתה יכולה לתאר בכל אופן את רכב הנתבעת, היא לא זכרה את גודלו או את צבעו (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 20-25). מצאתי עובדה זו תמוהה, בפרט נוכח התיאור המפורט שסיפקה הגב' מזור לתאונה ולהשתלשלות העניינים שלאחר התאונה. הגב' ז'אן סיפקה תיאור כללי למדי של רכב הנתבעת. לטעתה מדובר ברכב גדול בצבע בהיר. בדיעבד מתברר, כי רכב הנתבעת הינו אמנם רכב גדול - קאיה קארניבל.

אף שהגב' מזור והגב' ז'אן תיארו את נהג הנתבעת בקווים כלליים, ואף שהגב' ז'אן סיפקה תיאור ההולם את גודל רכב הנתבעת, אין בכך די כדי להרים הנטל המוטל על התובעים להוכחת תביעתם ולקשירת רכב הנתבעת לתאונה.

התובעים נמנעו מלספק נתונים משמעותיים אשר היו עשויים להוכיח מעורבות רכב הנתבעת בתאונה. הגב' מזור והגב' ז'אן העידו, כי מייד לאחר התאונה צילמה הגב' ז'אן את רכב הנתבעת וכן את הפגיעה ברכב התובעים. עם זאת, התובעים לא צירפו תמונות אלה. יתר על כן, הגב' מזור העידה, כי הלכה למשטרה על מנת לקבל את פרטי רכב התובעת, ברם התובעים נמנעו מלצרף כל תיעוד של פניית הגב' מזור למשטרה, לרבות אישור על קבלת פרטי רכב הנתבעת. בטופס ההודעה מטעם הגב' מזור, אשר צורף כנספח לכתב התביעה, כלל לא מוזכרים פרטי רכב הנתבעת, לרבות מספר רישוי. זאת ועוד, בטופס ההודעה מתוארת פגיעה מאחור ברכב התובעים בלבד. ברם אין זכר לגרסת התובעים לפיה הרכב שפגע ברכב התובעים ברח מהמקום מבלי שנהגו ייתן פרטיו.

נהג הנתבעת העיד בפני בית המשפט והכחיש בתוקף כל קשר לאירוע התאונה. אמנם נהג הנתבעת לא היה יכול להגיד היכן היה במועד התאונה, ברם הרושם שהתקבל מעדותו הינו כי מדובר באדם נורמטיבי. בנסיבות העניין, דפוס ההתנהגות אותו ייחסו עדות התובעים לנהג הנתבעת לא הוכח.

לאור האמור הנני מורה על דחיית התביעה, וזאת ללא צו להוצאות, למעט שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.