תא"מ 18330-07-11 לביטוח בע"מ נ' בחירי

בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש ביום 28.12.11, בהעדר הגנה.

ביום 10.5.12 עתר המבקש בבקשה לביטול פסק הדין בטענה כי כתב התביעה לא נמסר לו כדין וכי נודע על דבר קיומו של ההליך רק כחודש קודם למועד הגשת הבקשה. עם היוודע לו דבר קיום ההליך כנגדו פנה המבקש למזכירות בית המשפט אולם אז נוכח לראות כי בין המסמכים שעל בסיסם ניתן פסק הדין לא מצוי אישור מסירה כדין.

תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה (אף כי ניתנה ללא תצהיר בתמיכה לה) וכן ניתנה למבקש זכות להשיב, אולם זה בחר שלא לעשות כן.

ביום 2.10.12, משלא נתקבלה תשובת המבקש, פנתה המשיבה בבקשה למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין, אולם לא ברור מה עלה בגורל הבקשה שכן לא ניתנה בה כל החלטה.

כעת, ביום 20.7.14, ולאחר קרוב לשנתיים במהלכם שהה התיק בחוסר מעש מוחלט, עתרה המשיבה בשנית בבקשה למתן החלטה, ומכאן החלטה זו.

לאחר עיון, דין הבקשה לביטול פסק הדין להתקבל.

אמנם, המבקש אינו מפרט כיצד נודע לו על דבר ההליך ואף אינו מפרט בדבר סיכויי ההגנה, ואולם, עיון באישור המסירה שעל יסודו ניתן פסק הדין מלמד כי התובענה מוענה לאחמד בחירי כנתבע, שעה שהנתבע, המבקש, הינו אדם אחר: סאמח אלבחירי. מספרי תעודות הזהות של שניים אלה, כעולה מנספחי התביעה, אינם זהים.

בנסיבות אלה, ומשטען המבקש כי לא בוצעה לו מסירה כדין, יש לקבל טענה זו ולהורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק וללא הפעלת שיקול דעת.

באשר למועד הגשת הבקשה, מאחר ואף המשיבה לא פרטה ולא צירפה אסמכתא בדבר המצאת פסק הדין למבקש, לא ניתן לשלול טענתו כי דבר קיומו של ההליך נודע לו כחודש קודם למועד הגשת הבקשה (הבקשה הוגשה לטענת המבקש לאחר בירורים שביצע במזכירות בית המשפט ופניה לבא כוחו לשם עריכתה).

פסק הדין מבוטל אפוא.