תא"מ 18224-11-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בהרום

1.בפניי תביעת תחלוף שהגישה התובעת מכוח הוראת סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א -1981, ולפיה תובעת היא את נזקיה בגין תגמולי ביטוח ששילמה היא למבוטחה בשל נזק לרכב שבוטח על ידה.

2.לטענת התובעת, בתאריך 18/6/15 נסע הרכב בתל אביב, ובאותה עת עמד רכב הנתבע מימין הדרך על הכביש. לפתע, פתח הנתבע את דלת הרכב מבלי לוודא כי הדרך פנויה ופגע ברכב התובעת. כתוצאה מכך נגרמו הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי המצורפת. התביעה הוגשה מלכתחילה כנגד הנתבע ומבטחות הגורר והחלק הנגרר ברכב הנתבע, אולם, התובעת בחרה למחוק אותן מכתב התביעה בתחילת דיון ההוכחות.

3.לטענת הנתבע, לאחר שהחנה את רכבו, פתח את דלת הנהג בכדי לצאת מרכבו, ולפתע, ללא כל איתות או התרעה, הגיע נהג רכב התובעת במהירות ופגע עם המראה הימנית בדלת הנהג שנתפסה במראה וגרם לנזקים. לטענתו, היה על נהג רכב התובעת להבחין בנהג רכב הנתבע שמצוי ברכב ולנקוט משנה זהירות תוך שמירת מרחק מרכב הנתבע.

4.לאחר שמיעת עדויות הנהגים ועיון בתמונות הנזק ובחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, מצאתי להורות על קבלת התביעה לאור עמידת התובעת בנטל ההוכחה במאזן ההסתברויות, כנדרש בדין במשפט האזרחי. הנהג ברכב התובעת טען, כי נפגע מפתיחת דלת הנהג ברכב הנתבע, וטענה זו לא נסתרה כי אם אוששה בעדותו של הנתבע שהיה הנהג ברכב ואישר כי פתח את דלתו כדי לצאת מן הרכב ואזי נפגע רכב התובעת. בנסיבות אלו, אין מנוס מלהטיל את האחריות לתאונה על הנתבע שפתח את הדלת לכיוון הכביש מבלי לנקוט משנה זהירות בטרם עשותו כן, ומשהדין מחייב הטלת האחריות על פותח הדלת לעבר הכביש בו נוסעים רכבים ויצירת סיכון בעצם פעולה זו. לפיכך, הנתבע אחראי לתאונה ולנזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה ישירה מתאונה זו. טענת הנתבע ביחס להיקף הנזק ושיעורו נטענה בעלמא, לא הוכחה כדבעי ולא נסתר האמור בחוות דעת השמאי ולפיכך, לא מצאתי לקבלה.

5.לאור זאת, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 9381 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 16/7/15 ועד לתשלום בפועל, שכ"ט עו"ד בסך של 1650 ₪, אגרת בית משפט ושכר העד כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ז, 26 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.