תא"מ 18197-10-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שמואל

1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה ובגין הפסדים שנגרמו למבוטח בשל הפעלת הכיסוי הביטוחי.

תביעה זו עוסקת באירוע שריפה מיום 25.10.2011 במסגרתו שריפה, אשר אחזה בכלי רכב, מ"ר 86-333-83 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע (להלן: "רכב הנתבע"), פגעה בכלי רכב, מ"ר 28-012-65 שבעת התאונה היה בשימושה של התובעת 2 ומבוטח על ידי התובעת 1 בביטוח מפני נזקי רכוש (להלן: "רכב התובעות") (ולהלן: "האירוע").

2.אין מחלוקת לעניין עצם האירוע, אלא המחלוקת היא בשאלת האחריות לקרות התאונה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות, שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו התובעת 1 והנתבע.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מסכים עם ב"כ התובעות כי מאחר שמדובר באירוע שריפה שאין חולק כי מקורה ברכב הנתבע אך לא ידוע מה גרם לדליקה, נטל הראיה עובר לנתבע. ברי כי מקרה זה נכנס תחת הגדרותיהם של סעיפים 39 ו- 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").