תא"מ 18100-12-15 ולדימיר נ' דניאל

1.תביעה לתשלום נזק שנגרם לרכב התובע באירוע תאונתי מיום 1.4.15, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות והנתבע מודה בכך שנהגו פגע ברכב התובע מאחור בשל אי שמירת מרחק ומודה באחריותו להתרחשות התאונה. אלא, שחולק הנתבע על גובה הנזק לו טוען התובע בתביעתו ולעמדתו המדובר באירוע תאונתי קל שהביא לנזק שאינו עולה על סך של 1,400 ₪, כפי גובה הנזק שנגרם לרכבו שלו.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בכל החומר הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל (ברכיבי הנזק המוכחים), שכן התובע תמך טענותיו בראיות מספקות בעוד שהנתבע לא הרים את הנטל המשני המוטל עליו להפריך את טיב וגובה הנזק המוכח כאמור.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.התובע תומך טענותיו בחוות דעת שמאית, שלא נסתרה בכל דרך.

השמאי לא נדרש לחקירה על חוות דעתו ותמונות הנזק שטוען הנתבע כי צולמו בזמן אמת מיד לאחר התרחשות התאונה תואמות לחלוטין את תמונות השמאות, כאשר השמאי בדק את רכב התובע ארבעה ימים בלבד לאחר אירוע התאונה.

התובע ורעייתו העידו בפני בעדות ברורה, ישירה, ובלתי מתחמקת, עדות שהותירה בי רושם מהימן, ולפיה נוכחו לראות כי הנזק נגרם לאורכו של הפגוש האחורי וכי הרכב לא עבר כלל תאונות קודמות.

מנגד, נהג רכב הנתבע כלל לא התייצב לדיון, והנתבע שטען כי הוסע ברכבו בעת שארעה התאונה היה שכוב במושב האחורי בעת התרחשותה. ברור כי במצב זה לא יכול הנתבע לראות את אופן הפגיעה ולא מצאתי לתת אמון בעדותו כי אכן ראה את ההתרחשות, זאת לנוכח ניסיונו לשנות גרסתו משעומת עם קושי זה, אז טען כי למעשה לא מדובר ממש בשכיבה אלא בשכיבה באלכסון. עדויות התביעה כי לא ראו נוסע ברכב הנתבע ועמידתם על גרסתם כי ברכב הנתבע היה הנהג לבדו תומכת ומתיישבת היטב עם גרסתו הראשונית והספונטאנית של הנתבע כי היה שכוב במושב האחורי (ועל כן כפי הנראה לא הבחינו בו), וכי כלל לא יצא מהרכב גם לאחר ובעקבות התאונה.

יתר על כן, הנתבע נמנע מהבאתו למתן עדות של העד שלבטח ראה את ההתרחשות, הוא נהג רכב הנתבע, הימנעות הפועלת לחובתו ומלמדת כי לו היה מעיד הנהג ומוצב בפני במבחן החקירה הנגדית הרי שהיתה עדותו תומכת בגרסת התובע.

מסקנות הנתבע בדבר העדר היתכנות הפגיעה כפגיעת חזית אחור, אלא אפשרית פגיעה בחלק אחורי שמאלי בלבד ברכב התובע, אינן אלא טענות בעלמא, הן אינן נתמכות אף לא בעדות ממשית מהאירוע עצמו, ואינן נתמכות בעמדה מקצועית, בין אם בדרך של חקירת שמאי התובע או הגשת חוות דעת נגדית.