יוסף ואח' נ' כחילה ואח'

התביעה עניינה נזקי רכוש לרכבי התובע והנתבעות באירוע מיום 9/3/16 בין משאית התובע לבין רכב הנתבעת 1 אשר היה מבוטח ע"י הנתבעת 2, כאשר הנתבע שכנגד הגיש הודעה לצד שלישי כנגד נהג המשאית במועד התאונה והמבטחת בנזקי רכוש (להלן : "האירוע").

רקע וטענות הצדדים

1. לטענת התובע, אשר היה הבעלים של המשאית במועד האירוע, בתאריך 9/3/16 כאשר נסעה המשאית מצומת כדרים לצומת עמיעד, פגע רכב הנתבעות נהוג ע"י הנתבעת 1 (להלן : "הנהגת") במשאית וגרם לה נזקי רכוש.

2. לטענת התובע, הנהגת לא השתלבה בצורה בטוחה בנתיב הנסיעה הראשי בו נהג התובע, דחפה את רכבה בפראות מצד ימין לנתיב נסיעת המשאית, פגעה בצדו הימני וגרמה לנזקים בסך 8,750 ₪ - נזק ישיר לפי חוו"ד שמאי ותשלום שכ"ט השמאי בסך 1,100 ש"ח.

3. הנתבעות הגישו כתב הגנה מטעמן וכן הוגשה תביעה שכנגד מטעם המבטחת בסך 15,464 ₪. לטענת הנתבעות, בעת שנהגה הנהגת ברכב המבוטח בכביש 85 לכיוון צומת עמיעד, הנהג מטעם התובע (להלן : "נהג המשאית") שנסע אחרי רכבן נהג במהירות מופרזת וללא שמירת מרחק, התנגש ופגע ברכב מאחור, הדפה למעקה ההפרדה הבנוי וגרם לה לנזקים אשר הוערכו ע"י השמאי מטעמה באובדן גמור בסך 18,071 ₪, מתוכם שילמה המבטחת לנהגת סך 15,464 ₪ - סכום התביעה שכנגד.

4. בנוסף, הנתבע שכנגד – התובע הגיש הודעה לצד שלישי כנגד נהג המשאית – העובד מטעמו וחברת הביטוח בה טען כי ככל שיהא עליו לשלם סכום כלשהו לתובעת שכנגד, חבים הצדדים השלישיים בפיצוי בסך 9,850 ₪ בגין נזקיו בתאונה וכן נזקי התובעת בסך 15,464 ₪ ובסה"כ 25,314 ₪.

5. הצד השלישי מס' 1 לא הגיש כתב הגנה ואולם הוגש כתב הגנה מטעם צד ג' 2 בו הכחישה כל חבות מטעמה ולחילופין, טענה כי ככל שיפסק סכום כלשהו, יש לקזז השתתפות עצמית.

6. בתאריך 8/2/17 התקיים דיון בנוכחות הצדדים וב"כ בו העידו הנהגים ובסיומו ביקשו ב"כ הצדדים לסכם טענותיהם בכתב.

7. בסיכומי התובע נטען כי הנהגת המשיכה בנסיעה ממסלול ההשתלבות לשולי הכביש הרחבים ולאחר שהגבירה מהירותה החליטה להשתלב בכביש כאשר היא מתפרצת למסלול נסיעת המשאית ממרחק קצר מאוד. נטען כי התאונה ארעה כ – 50 מ' בלבד ממסלול ההשתלבות וכי לפי חישובי ב"כ הנתבע מאתר govmap, המרחב בין היציאה מהמושב לבין מקום התאונה הינו לכל היותר כ – 215 מ' ולכן אין לקבל את גרסת נהגת הנתבעות אשר לא היתה מהימנה ולא ידעה להצביע על מוקד הפגיעה ברכבה. נטען כי עדות נהג המשאית היתה מפורטת ללא כל סתירות וכי גרסתו אף מתיישבת עם מוקדי הנזק. כן נטען כי הנתבעת נסעה במהירות גבוהה ולא כנטען, כעולה הן מסחרור רכבה והן מהסימנים על הכביש וכי יש לייחס לה עבירות של אי מתן זכות קדימה, נסיעה אסורה מסוכנת בשוליים, עקיפה מסוכנת מימין, נסיעה מהירה ואי עצירת הרכב בתום מסלול ההשתלבות ולכן יש לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד וככל שתתקבל התביעה, יש להטיל את התשלום על צדדי ג'.

8. בסיכומי הנתבעות והתובעת שכנגד נטען כי עדות הנתבעת אמינה ביותר ותואמת את הצילומים ממקום התאונה וצילומי נזקי הרכב. נטען כי הצילומים תומכים בטענת הנתבעות כי התאונה ארעה סמוך לצומת עמיעד ולא ביציאה ממושב כחל, כנטען ע"י התובע ולפיכך מדובר במקום המרוחק כ – 500 מ' מהיציאה מהיישוב כך שהנהגת כבר השתלבה בכביש ונסעה בנתיב הימני כ – 5-7 דקות, בהתאם לעדותה ואילו נהג המשאית פגע ברכבה בחלק האחורי שמאלי וגרם לה לאבד שליטה על רכב שהסתחרר ופגע במעקה ההפרדה השמאלי. נטען כי הנהגת העידה כי זוהי דרכה לעבודה מזה 30 שנה וכי עדותה היתה אמינה לעומת עדות נהג המשאית אשר היה בלתי אמינה לחלוטין ולפיה הנתבעת התפרצה מהשוליים, טענה הסותרת את השכל הישר. טענתו של נהג המשאית כי הנהגת נסעה בשוליים אינה סבירה ואינה מתיישבת עם הכביש או עם השכל הישר. לפיכך נטען כי יש לדחות את התביעה, לקבל את התביעה שכנגד ולחייב בשכ"ט.