תא"מ 17959-03-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חזבון ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, אני מעדיף את עדות נהג התובעת והעד הנוסף מטעמו על פני עדות הנתבע 1. ראשית, עדותם של עדי התובעת הייתה סדורה גם בפרטים מהותיים וגם בפרטיים שוליים ותאמה התכנות אפשרית לנזק לאוטובוס התובעת בין היתר מפאת העובדה שהנתבע 1 כיוון את נהג האוטובוס מצד שמאל שלו ועל כן לא היה ער לנעשה לצד ימין -אחור שלו וזו הסיבה שהנזק אירע במקום הזה. שנית, ולהבדיל, עדות הנתבע 1 בפרטיים מהותיים כדוגמת התעסקותו עם הכננת בקבינת הגורר כסיבה לכך שהוא לא ראה את מהלך כיוון האוטובוס בידי קצין הבטיחות מטעם התובעת, לטענתו, לא הוזכרה כהוא זה בטופס ההודעה מטעמו, הגם שמדובר ברצף אירועים אחיד ומחייב התייחסות מפורשת לתיאור העובדות כפי שזה עשה כן בעדותו. שלישית, לא ברור ומעלה תהיות הכיצד זה הנתבע 1 לא הבחין באוטובוס התובעת נוסע אל עבר הגרר מרחק של בין 50-70 מטרים ממנו. טענתו על כן כי התוודה לכך לאחר האירוע לא הגיונית ואינה מתיישבת עם העובדה שמדובר בכלי רכב גדול שהסיכוי לא להבחין בו עובר לתאונה נמוך מאד. רביעית, לא הגיוני בעיניי שקצין הבטיחות מטעם התובעת יעשה דין לעצמו ואף יסכן את עצמו, בכך שיעלה על הגרר ויכוון את נהג האוטובוס בשעה שלכל הדעות ישנו אדם שנקרא לשם כך וזה תחום מומחיותו. שום הסבר לא הניח את דעתי בעניין זה. חמישית, לא התרשמתי שהיה צורך לעשות שימוש בכננת כפי שהעיד על כך הנתבע 1 (ולא טען זאת בהודעתו). על דעת העדים כולם אוטובוס התובעת נסע בזמן העלאתו לגרר. טענת הנתבע 1 לפיה נהג התובעת חשש מנזילת מים מהרדיאטור הינה טענה חדשה וממילא אינה עומדת עם עדותו הספונטנית של נהג זה כי הנזק עליו דובר הינו בכלל באוזן המנוע.

עד כאן לעניין האחריות אותה מצאתי כרובצת לפתחו של הנתבע 1. באשר לנזק שנתבע, בעניין הזה התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה במלואו שכן מרבית הנזקים אותם תבעה במסגרת חוות דעתה הינם בגין חלקים פנימיים שמותקנים באוטובוס. מדובר בחלקים מהותיים לתפקוד האוטובוס אשר נטען כי ניזוקו ושווי כל אחד מהם נע בין אלפי שקלים. לרשות בית המשפט הוצגו תמונות בודדות מאד שבעיקרן מראות את הנזק החיצוני לפח האוטובוס ולא אף תמונה אחת של החלקים הפנימיים שנטען כי ניזוקו ו/או תמונות של מהלך החלפתם בחלקים חדשים. העדר התמונות הנ"ל הינו מהותי ומטבע הדברים יש בו בכדי להשליך על אומדן הנזק וכימותו בפועל . על כן וכעניין שבסמכותי בהתאם לסעיף 79א(א) הנ"ל, הנני מורה בזאת על קבלת התביעה לכדי מחציתה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת מחצית מסך הנזק הישיר שנתבע בסך 13,202 ₪ ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 1,180₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 17.9.15, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק, מחצית השנייה של האגרה, ושכר העדים מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.