תא"מ 17906-11-15 צ'רנוביצקי נ' גל ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 5.2.2015 בכביש הירידה ממחלף שלום לנתיבי איילון דרומה. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 39,759 ₪, בגין עלות תיקונים (29,146 ₪, מתוכם 5,841 ₪ למוקד קדמי), ירידת ערך (8,090 ₪), שכר שמאי (1,230 ₪) הוצאות והפרשי שערוך (1,293 ₪).

2.בתאונת שרשרת, רכב הנתבעים 1-2 היה אחורי, רכב הנתבעות 3-4 היה לפניו, רכב התובע לפניו, ורכב רביעי היה הקדמי. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, וכן בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק במוקד הקדמי לתאונה המדוברת.

3. אשת התובע, שנהגה ברכב, טוענת כי בעת עמידה או נסיעה איטית ביותר, בשל היווצרות פקק, חשה מכה עזה מאחור, ולאחריה עוד אחת, והיא נהדפה קדימה ופגעה ברכב שלפניה ובאבן השפה שבשולי הכביש. לדבריה, מייד לאחר התאונה הסתלק הרכב הקדמי מהמקום, לאחר שהנהגת בדקה וראתה כי לא נגרמו לה נזקים של ממש. לדבריה, בשיחות שבין הנהגים לאחר התאונה התקבל רושם ברור, כי רכב הנתבעים 1-2 הוא שהדף את רכב הנתבעים 3-4 אל רכב התובע.

4.הנתבעת 3 טוענת, כי בעת עמידה, ואולי לקראת תחילת נסיעה איטית, עקב היווצרת פקק, חשה מכה עזה מאחור, ונהדפה אל רכב התובע. אף היא אישרה את דבר הסתלקות הרכב הקדמי מהמקום לאחר התאונה. היא טענה, כי לא נגעה ברכב שלפניה קודם להדיפתה, והוסיפה, כי בזמן אמת הדבר היה ברור לכל הנהגים. היא טענה עוד, כי התאונה ארעה אגב נסיעה בנתיב השמאלי משניים.

5.רכבה ניזוק קשות, ונזקיו הם עניין לתביעה מקבילה, תא"מ 18209-01-16. עפ"י חוות-דעת השמאי שבדק את רכב הנתבעות 3-4, מסתכם הנזק בכ-42,000 ₪, מתוכו 23,000 ₪ לערך למוקד אחורי, ו-19,000 ₪ לערך למוקד קדמי. המוקד האחורי שולם על ידי הנתבעת 2, והמחלוקת שם היא לגבי אחריות רכב הנתבעים 1-2 למוקד הנזק הקדמי.

6. הנתבע 1 טוען, כי מדובר היה בנסיעה לא מהירה, לאחר יציאה מרמזור, ומנגד גם אישר, כי בפועל התאונה היתה במורד הכביש, לקראת התמזגותו עם נתיבי איילון, וכי קדמה לתאונה האצה של מהירות הנסיעה. הוא סיפר כי הבחין לפתע בעצירה פתאומית לפניו ולא הספיק לבלום. עוד הוסיף, כי שמע רעש, בין של מכה ובין של חריקת בלמים, קודם לפגיעתו ברכב שלפניו, אולם לא יכול לומר בוודאות, כי הרכב שלפני רכבו פגע ברכב שלפניו. הוא טען עוד, כי למיטב זכרונו התאונה ארעה בנתיב הימני מהשניים.

7.לא נשמעו עדים נוספים.

8.לאחר ששמעתי את העדויות, נתתי דעתי לתמונות הנזק וחלוקת המוקדים, ועיינתי בשאר חומר הראיות, הגעתי למסקנה שרכב הנתבעים 1-2 הדף את רכב הנתבעות 3-4 אל רכב התובע. עוד הגעתי למסקנה, כי הנזק שנגרם לתובע כולל גם את המוקד הקדמי במלואו.

9.למעשה, אלמלי עדות נהגת התובע, כי חשה בשתי חבטות, כלל לא היה ספק בשאלת האחראי לנזקי התובע, נוכח עדות נהגת התובע אודות הרושם שהתקבל מהשיחה בין הנהגים במקום, לאחר התאונה, ונוכח מוקדי הנזק ברכב הנתבעות 3-4, שהוא בחלוקה שווה למדי בין מוקד אחורי לקדמי, כאשר המוקד האחורי גדול יותר (ולמעשה, בהינתן הרכיבים היקרים יחסית המצויים בחזית כלי רכב, מדובר באינדיקציה שעוצמת המכה במוקד האחורי היתה משמעותית חזקה מהמכה שספג המוקד הקדמי).