תא"מ 17902-12-10 אופרייט ליס בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 36,501 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב, מ"ר 91-969-65 (להלן: "רכב התובעת") ביום 30.10.2009 כתוצאה מהצפת כביש במי גשמים בשל בעיית ניקוז שהינה בתחום אחריותה של הנתבעת (ולהלן: "האירוע").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין ההצפה בכביש בו נסע רכב התובעת המחלוקת היא לגבי הקשר הסיבתי בין התנהלותה של הנתבעת לבין הנזקים שנגרמו לתובעת. שהרי טענת הנתבעת היא כי ביום האירוע התקבל דיווח על הצפת הכביש, העניין טופל ונסגר וכי אם נגרמו נזקים לרכב התובעת בשל הצפת מי גשמים הרי שהדבר נגרם בשל כוח עליון שהייתה בלתי נמנעת.

3.נערך לפניי קדם משפט שבו הוצגו ראיות הצדדים, והעידו העדים מטעם הצדדים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות האירוע ונסיבות התרחשותו, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שתערך חלוקת אחריות לקרות האירוע בין הצדדים, באופן שנהג רכב התובעת יישא באחריות בשיעור של 35% ואילו הנתבעת תישא באחריות בשיעור של 65%.

חרף הסכמת הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

השתכנעתי כי עד התובעת אשר מכיר היטב את מקום ההצפה, הודה ברוב הגינותו שהיה באפשרותו למנוע את האירוע לו היה נזהר יותר ונמנע מכניסה מרצון לשלולית (עמ' 1, שורות 16-13 לפרוטוקול), אלא שהדבר אינו פוטר את הנתבעת בתור עירייה, במיוחד כאשר העד מטעמה, הצביע ברוב הגינותו על כך שהוקמו מבנים שחסמו את דרך הניקוז וגרמו להיווצרות אותה שלולית שגרמה להצפה. העירייה, לפי עדותו של העד מטעם הנתבעת, ידעה על החסימה אך שתקה בעניין (עמ' 4, שורות 6-5 לפרוטוקול).

בנסיבות העניין, מצאתי כי נהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 35% והנתבעת תישא באחריות בשיעור של 65%.

6.הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: