תא"מ 17865-12-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' תומא ואח'

1.לפניי בקשה למשלוח הודעת צד ג'.

2.ויאמר מיד – לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

3.המדובר בהליך הנדון בסדר דין מהיר בהתאם לפרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"). בתביעות אלה העדיף המחוקק את היעילות וקיצור הליכים על מנת להביא בכך תועלת לכלל המתדיינים, גם על חשבון פגיעה מסוימת בהליכים, במנגנונים ובסדרי הדין, שנועדו להבטיח הכרעה צודקת במקרה הפרטני. משכך, יש לקיימו בהתאם לתכליתו (וראו למשל: דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) התשס"ו-2001; בר"ע 1577/02 מודיעין אזרחי בע"מ נ' בעדש (2003)).

4.משלוח הודעה לצד שלישי עלול לגרום לעיכוב וסרבול בבירור התובענה, שכן הדבר עשוי להיות כרוך בבדיקת עילות של פיצוי שאינן מעניינה של התביעה העיקרית. מטעם זה, בחר המחוקק, בהליך בסדר דין מהיר, להעדיף את היעילות ולחרוג במובהק מההיתר הכללי למשלוח הודעת צד ג' הנקוב בתקנה 216 לתקנות, באופן שההודעה לצד שלישי תהיה רק ברשות ולא בזכות (וראו גם: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית - תשס"ט, עמוד 430).

ומן הכלל אל הפרט:

5.עסקינן בתביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב המבוטח על ידי התובעת בתאונה מיום 21.12.11 (להלן: "התאונה").

6.כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין התאונה. ביום 5.12.13 הורשע הנתבע, על פי הודאתו, בנהיגה ברשלנות, אי ציות לאור אדום ברמזור, התנהגות הגורמת נזק וכניסה לצומת בניגוד לדין (ת.ד 5268-04-13).

7.ביום 14.6.16 התקבלה בקשת התובע לביטול פסק דין מיום 13.7.15. התביעה הועברה לטיפולי אך ביום 9.10.16, ובו ביום ניתנה הוריה, בין היתר, על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. אך ביום 20.11.16 (ובשים לב לאמור בסעיף 3 להחלטה מיום 9.10.16) הוגשה בקשה זו שלפניי.

8.לטענת הנתבע, צד ג' (בנה של בעלת הרכב), הצהיר לפניו עובר לנסיעה מושא התביעה, כי לכלי הרכב יש רישיון בתוקף ופוליסת ביטוח תקיפה המכסה את שימושו ברכב.

9.על פניו, הטענה (המוכחשת על ידי צד ג'), אינה מתיישבת עם הודעת הנתבע במשטרה ועם דו"ח הפעולה מיום התאונה, כפי שעמדה על כך גם כב' הרשמת הדס שכטר-ישראלי, בהחלטתה מיום 14.6.16 (בדו"ח הפעולה מצוין: "אין ביטוח"; בהודעת הנתבע מיום 21.12.11 נאמר: "ש. למה לא בדקת אם יש ביטוח או אין לפני שהתחלת נסיעה? ת. ראיתי רישיון רכב ונסעתי").

10.זאת ועוד. רב הנסתר על הגלוי בבקשת הנתבע. כך למשל, לא ברורים היחסים בינו ובין בעלת הרכב ו/או בנה ותכלית הנסיעה. כך גם, הנתבע מערב בין אי קיום פוליסת ביטוח תקיפה במועד התאונה ובין העדר כיסוי לשימושו ברכב במועד התאונה.

11.מכל מקום, המדובר בסוגיות חוזיות ו/או ביטוחיות, אשר ירחיבו את היריעה עד מאוד, יכבידו על ניהול התיק הבשל כבר לשמיעה ויעקרו מתוכן את מטרת סדר דין מהיר.

לפנינו תביעה פשוטה בגין נזקי רכוש עקב תאונה ואין מקום להרחיב את המחלוקת לטיעונים חוזיים ו/או ביטוחיים כגון דא.

12.הדברים אמורים במיוחד, בשים לב גם לזמן שחלף עד כה, להרשעת הנתבע (הגם שהנתבע מקפיד לטעון אחרת), והעדר פירוט ומסמכים נחוצים.

13.מנגד, אין בדחיית הבקשה, כדי לחסום את דרכו של הנתבע מלממש את זכותו כנגד צד ג', אם וככל שבסופו של יום ימצא לנכון לעשות כן (ואין בכל משום חיווי דעה).

14.אמנם, התובעת הסכימה לבקשה, אך עמדתה אינה חזות הכל. המדובר בהשחתת זמן שיפוטי, תוך פגיעה בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו, ואשר בית המשפט אמון על שמירת זכויותיו (והשוו: רע"א 8716/04 סלבין בניין והשקעות (ישראל) בע"מ נ' רסולי (30.12.04)).

מה גם שבתגובתה מיום 4.12.16, הודיעה התובעת כי צד ג' הוא לא הבעלים של הרכב, לא הוצג חוזה בין הצדדים ואין לצד ג' כל רלוונטיות להליך; ואף הלינה על הזמן שחלף מני הגשת התביעה.

15.בנסיבות, ובכלל זה בשים לב לאופי ההליך – דין הבקשה להידחות.

16.בשולי הדברים יוער, כי אכן, התאונה התרחשה במחוז צפון והנתבע מתגורר בנצרת, אך הנתבע לא טען לכך בהזדמנות הראשונה או בכלל (להבדיל מהעדר התנגדות לבקשת צד ג').