תא"מ 17827-11-13 לעסקים בע"מ נ' שילב שיווק ישיר לבית היולדת בע"מ ואח'

1.בפניי תביעה כספית בסכום של 52,888 ₪ בגין אבדן סחורה שהייתה אמורה להגיע לתובעת מהנתבעת 1 (להלן: "שילב"), באמצעות שירותי משלוח שהזמינה התובעת מנתבעת 2 (להלן: "אביב שיגור").

לטענת התובעת, ביום 22.8.12 הזמינה מאביב שיגור איסוף 10 קרטונים של סחורה בשווי 52,888 ₪ מסניף שילב באילת ואולם, הסחורה מעולם לא הגיעה ליעדה – סניף התובעת בקיבוץ דפנה. לאור הגרסאות השונות שנמסרו לתובעת ע"י הנתבעות, תבעה התובעת את 2 הנתבעות לשלם לה את שווי הסחורה שאבדה. יצוין, כי בתביעה שהוגשה, נתבע נתבע נוסף – עופר דאודי (להלן: "עופר"), אשר נטען כי עבד כבלדר אצל אביב שיגור והוא זה שאסף את הסחורה. אולם, ההליכים כנגדו עוכבו, לאור צו כינוס בהליכי פש"ר המנוהלים כנגדו.

2.לטענת שילב, האחריות לאיסוף המוצרים שהייתה אמורה להחזיר לתובעת, חלה על התובעת. במהלך חודש 8/12 הגיע עופר מטעם אביב שיגור לאסוף את 11 הארגזים שהוכנו לאיסוף. במהלך הובלת המוצרים לרכב אביב שיגור התפרק אחד מהארגזים ולכן המוצרים שהיו באותו ארגז, נארזו מחדש ב- 2 ארגזים, כך שנשלחו 12 ארגזים.

לטענת שילב, עופר אף חתם על איסוף הסחורה ובהמשך, כשערכה בירורים בעקבות תלונת התובעת, שב ואישר בחתימתו כי הוא זה שעבד אצל אביב שיגור ואסף את הארגזים מסניף שילב באילת. לאור האמור, טענת שילב כי דין התביעה כנגדה, להידחות.

3.גם אביב שיגור טענה כי דין התביעה כנגדה להידחות. לטענת אביב שיגור, החבילות לא היו מוכנות לאיסוף ולכן כלל לא נאספו על ידה ולא נמסרו למי מטעמה. לטענת אביב שיגור, אילו שילב הייתה מוסרת לה את החבילות, הייתה שילב מקבלת תעודת משלוח – אישור מסירה, על מסירתן.

אביב שיגור טענה כי עופר הועסק בעבר על ידי קבלן משנה שלה בשם שרוני, אשר העניק לאביב שיגור שירותי הפעלה ובלדרות בסניף באילת.

לטענת אביב שיגור הנוהל אצלה הינו כדלקמן: עם קבלת הזמנת האיסוף מועברת ההזמנה לסניף הרלוונטי אשר אמור לשלוח בלדר לאיסוף המשלוח והמשלוח מתקבל רק כנגד מסירת תעודת משלוח למוסר החבילה, כשעותק מקורי של תעודת המשלוח מודבק על גבי החבילה שנמסרה למשלוח והעתק נמסר כאמור, למוסר החבילה.

במקרה דנן נטען כי, אביב שיגור התבקשה לאסוף 10 קרטונים, אולם, אלו לא נאספו ולכן, אין לשילב תעודת משלוח.

אביב שיגור טענה עוד, כי בהתאם להסכם עם התובעת, היה על התובעת להודיע לאביב שיגור על אי מסירת המשלוח תוך 45 יום, בעוד שההודעה נמסרה רק לאחר 8 חודשים. בכך סוכלה, לטענת אביב שיגור, אפשרותה לחקור את האירוע בזמן אמת. עוד טענה אביב שיגור כי בכל מקרה, עפ"י הסכם ההתקשרות בינה לבין התובעת, הוגבלה אחריותה לסך של 4,000 ₪ לחבילה כנגד הצגת חשבונית עלות, לפי הנמוך מבניהם.

4.מטעם התובעת העידו מר מרדכי באום – קצין ביטחון וחוקר פרטי, אשר ביצע בדיקה בעניין מטעם התובעת (להלן: "מרדכי") וכן מר גיל הראל מנהל שיווק אצל התובעת (להלן: "גיל").