פלוני נ' קרוגליאק

הנתבעת שימשה במועד הרלבנטי לכתב התביעה כתובעת עירונית מטעם עיריית עכו (להלן "העירייה"). העירייה עכו עותרת בפני להכיר בחסינותה של הנתבעת כעובדת ציבור בתביעה שהוגשה נגדה על ידי התובע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965. לטענתה, הנתבעת פעלה בתוקף תפקידה ומעשיה נעשו בתום לב ללא כוונת זדון.

התובע מתנגד לבקשה וטוען כי המעשים המיוחסים לנתבעת נעשו בכוונת זדון ושלא בתום לב אלא בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק. הדברים נאמרו שלא במסגרת תפקידה השלטוני, שכן הם נאמרו מחוץ לדיון המשפטי בו הופיעו הצדדים ונסיבות אמירתם אינן רלבנטיות לטענת החסינות.

השאלה העומדת להכרעה החנה התקיימותם של תנאי החסינות הקבועים בסעיף 7א(א)לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) הקובע כי: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

נפסק כי כאשר התובע אינו מסכים לבקשה המוגשת על ידי הרשות הציבורית הסבורה כי מתקיימים באותו מקרה התנאים הנדרשים להכרה בחסינות כי אז רשאי בית המשפט להניח כנקודת מוצא שהתנאים התקיימו והנטל יעבור אל התובע להראות מדוע אין לקבל את עמדת הרשות בעניין זה (רע"א 775/11 פלקסר נ' מ"י, פורסם בנבו).

מעיון בתיק עולה כי הצדדים הופיעו כמייצגים בדיון מיום 12.7.2016 בתיק תו"ב 47679-02-14 במסגרתו הטיחו זה בזו האשמות הדדיות ואף "גלשו לטענות ברמה האישית..." כלשון כב' בית המשפט בהחלטה שניתנה במעמד הדיון והכל בקשר לבקשה לדחיית הדיון שהגישה הנתבעת. עוד עולה כי האמרות המיוחסות לנתבעת נאמרו על ידה בתום הדיון, מחוץ לאולם הדיונים. כך ציין התובע בסעיף 5 לתגובתו: "... כפי שאף עולה מבקשת המבקשת המתארת את התרחשות הדברים קודם למעשיה של משיבה מס' 2, עת משיב מס' 1 לא ניאות לבקשתה לדחיית מועד הדיון, דבר אשר גרם לה, כך עולה מהתרחשות הדברים לזעם ולרגשות שליליים כלפי משיב מס' 1 דבר שגרר אחריו את התפרצותה כלפיו, והטחת הדברים הקשים".

הנתבעת הופיעה בדיון הנ"ל כמייצגת של העירייה במסגרת תפקידה כתובעת עירונית והמעשה המיוחס לה נעשה לכאורה בקשר לדיון בו נכחה במסגרת תפקידה. הוויכוח בין הצדדים החל בתוך אולם בית המשפט ונמשך מחוצה לו והוא נסוב סביב בקשת דחייה של הדיון המשפטי שהיה קבוע באותו יום, כך שברי שהמעשה הנזיקי המיוחס לנתבעת נעשה במסגרת תפקידה הציבורי כמייצגת של העירייה בתיק הנ"ל.

בשורה 23 בעמוד 10 לפרוטוקול הדיון צויין כי הנתבעת הייתה נסערת במהלך הדיון, ובבקשת העירייה צויין כי הויכוח בין הצדדים נמשך גם מחוץ לאולם הדיונים במהלכו הטיחו התובע בנתבעת אמרות פוגעניות והיא השיבה לו באות מטבע. כך שמדובר בדברים שנאמרו לכאורה בעיצומו של ויכוח סוער ולא מתוך כוונת זדון.

לאור האמור אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת ועל צירוף העירייה כנתבעת בתיק במקום הנתבעת.

העירייה תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום.

אין צו להוצאות.