קשר רנטאקר בע"מ נ' שלופה

בפני תביעה שהגישה התובעת בסך 819 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב בבעלותה בתאונה מיום 17/9/14 בה היה מעורב רכב הנתבע וכן תביעה שכנגד שהגיש הנתבע בסך 6,822 ₪ לפיצוי עבור נזקי רכב הנתבע – התובע שכנגד באותה תאונה.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת, ביום התאונה עת נסע רכב התובעת בנתיב נסיעתו באיטיות, הגיח רכב הנתבע מול רכב התובעת במהירות, סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת, פגע ברכב התובעת בחוסר זהירות והסב לו נזקים (להלן : "התאונה").

2. התובעת העמידה נזקיה ע"ס 600 ₪ לפי חוו"ד שמאי וכן שכ"ט שמאי בסך 219 ₪ ובסה"כ 819 ש"ח.

3. הנתבע בכתב ההגנה הכחיש אחריותו לתאונה וטען כי כאשר נהג רכבו ביקנעם עילית, הגיע לצומת דרכים באיטיות והחל לעבור את הצומת, כאשר רכב התובעת הגיח במהירות, נכנס לנתיב נסיעתו בחוסר זהירות ומבלי שהוא שם לב לרכב הנתבע ופגע בצדו הימני של רכב הנתבע כאשר הנזקים נאמדו בסך של 6,242.20 ₪.

4. בהתאמה לאמור בכתב ההגנה, הגיש הנתבע תביעה שכנגד בסך 6,822 ₪, מתוכם נזק בסך 6,242.20 ₪ לפי חוו"ד שמאי ושכ"ט שמאי בסך 580 ₪.

5. ביום 28/11/16 התקיים הדיון בתיק, בו נשמעו הנהגים וכן סיכומי ב"כ הצדדים.

6. לא למותר לציין כי לאור סכומה של התביעה העיקרית, דומה כי הגשת תביעה בסדר דין מהיר הביאה לכך כי הוצאות ההליך עולות במספר מונים על סכום התביעה, כאשר ניתן היה להקטין את הנזק ואולם כך לא עשתה התובעת.

   דיון

7. כלל בהליך אזרחי כי המוציא מחברו עליו הראיה. היינו, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל דין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד.