סרסור ואח' נ' מועצה מקומית כפר קאסם ואח'

לפני בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד בדיון מיום 12/2/18 בהעדר התייצבות הנתבעת לדיון.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת התובע ובתשובה לתגובה החלטתי לדחות את הבקשה.

התביעה הוגשה בגין נזק שנגרם לרכב התובע, כאשר נסע בתחום שיפוט המבקשת, התנגש בבור ביוב המוגבה מהכביש ונגרם לו נזק של אובדן להלכה, בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לתביעה.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ביחס לנזק בהתאם לחוות דעת השמאי (כ-23,000 ₪), סכום שכה"ט של השמאי ופיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

בכתב ההגנה של הנתבעת נטען כי כיוון שמדובר בהתנגשות בבור ביוב, הרי שהאחריות חלה על תאגיד המים (הנתבעת 2) ולא על המבקשת.

דע עקא, בדיון מיום 31/10/17 ביקש ב"כ הנתבעת להגיש הודעת צד ג' כנגד קבלן שיפוצים שעבד במקום התאונה וזאת כיוון שרק מספר ימים לפני הדיון ביקרו במקום התאונה ואיתרו את הכתובת ואז התברר כי נעשו שם שיפוצים ע"י צד ג', בהתאם לכך טען ב"כ הנתבעת:

"מבחינתינו אנו לא טוענים שהנתבעת 2 (תאגיד המים- הבהרה שלי. מ.כ) אחראית. לאור המימצאים החדשים... אנו נקבל את האחריות ככל שהיא בגין אותם שיפוצים שנעשו בכביש".

נוכח הצהרה זו ניתנה הרשות להגיש הודעת צד ג' כנגד קבלן השיפוצים וזו אכן הוגשה.

כתב הגנה לא הוגש ע"י צד ג'.

הנתבעת, כאמור, לא התייצבה לדיון ועל כן ניתן נגדה פסק דין, זאת לאחר שהתובע ויתר על טענתו לנזקים לא ממוניים בסך 15,000 ₪ ופסה"ד ניתן ביחס לנזקים שהוכחו בפועל באמצעות חוות דעת שמאי.

בבקשה כעת מעלה הנתבעת מספר טענות, שיש בגינן, לשיטתה, לבטל את פסה"ד:

סיבת המחדל- לטענתה בשל טעות משרדית הדיון שנקבע לא נרשם ביומן.

ביטול מחובת הצדק- כיוון שמדובר בנתבעת עם חשב מלווה והתביעה לא נמסרה לו בניגוד לחוק.

לגופו של עניין מכחישה הנתבעת את נסיבות התאונה והתרחשותה בתחום השיפוט.

כמו כן חוזרת הנתבעת וטוענת כי האחריות היא לתאגיד המים.

הנתבעת טוענת כי לא ניתן פסק דין כנגד צד ג'.

כמו כן טוענת כי סכום הנזק מנופח.