תא"מ 17300-01-16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בועז

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. הנתבע הביא לארץ ביבוא אישי רכב מסוג קרייזלר (מ.ר 9794973) (להלן: "הרכב"). ביום 31.10.12 הנתבע קיבל רישיון רכב זמני שתוקפו עד ליום 31.1.13, על גביו צוין כי תוקפו של הרישיון מותנה בכך שלרכב ביטוח חובה.

    

2. סמוך לחודש נובמבר 2012, פנה הנתבע אל סוכן הביטוח, מר יגאל שני (להלן: "סוכן הביטוח") לצורך עריכת ביטוח לרכב. ביום 1.11.12, חויב כרטיס האשראי של הנתבע בסך של 1,812 ₪ עבור ביטוח חובה, והונפקה לו תעודת ביטוח חובה בו ביום. לטענת התובעת, כעבור מספר ימים, בשל טעות סופר במספר הרישוי של הרכב בתעודת ביטוח החובה, התבקש הנתבע לשלם 5 ₪ נוספים על מנת שניתן יהיה להנפיק תעודה מתוקנת. הנתבע מצדו טען כי הגביל את סוכן הביטוח לתשלום סכום של 5 ₪,בלבד, זאת היות ובקשתו הייתה לקבל ביטוח חובה אך עבור נסיעה ספציפית, לשםהוצאת הרכב ממחסני המכס.

    

3. התובעת הגישה תביעה על סכום קצוב, בגין חוב פרמיה נטען בסכום של 1,736 לאחר שהנפיקה לנתבע פוליסת ביטוח מקיף לתקופה של שנה החל מיום 1.11.12 ועד ליום 31.10.13, אשר בוטלה ביום 25.2.13 עקב אי תשלום דמי הביטוח על ידי הנתבע (להלן: "הפוליסה").

    

4. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה ובתצהירו, הנלווה להתנגדות, טען הנתבע, כי פנייתו בנוגע לביטוח מקיף, הייתה אך לשם קבלת הצעת מחיר. לטענתו, סוכן הביטוח ניצל את היותו עולה חדש, ביקש ממנו פרטים אישיים, ובתוך כך את פרטי כרטיס האשראי, וזאת כתנאי לכך שניתן יהיה להוציא הצעת מחיר. הנתבע טען כי אין כל אסמכתא כי הסכים לשלם את דמי הביטוח, וכי לא קיבל את הפוליסה עצמה.

    

5. ביום 15.3.16 התקיים דיון בבקשת ההתנגדות, ובהסכמת המשיבה ניתנה לנתבע רשות להתגונן.