תא"מ 17244-08-15 אופרייט ליס בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 16.03.2015, בין כלי רכב, מ"ר xxx שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר xxx שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם התאונה אלא לעניין נסיבות קרות התאונה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה, ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה מהימנה עליי על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעת, שלא הותירה בי רושם דומה.

5.2.שוכנעתי כי רכב הנתבעת אשר עמד על המדרכה מצד ימין של הכביש בו נסע רכב התובעת, אכן ביצע נסיעה לאחור, באופן שהחלק האחורי של רכבו נכנס לכביש בשדרות הר ציון פינת רחוב XXX, זאת מבלי לוודא טרם הנסיעה לאחור כי הכביש פנוי.

5.3.מוטלת על נוהג רכב המתכוון להסיע את רכבו לאחור חובה זהירות מוגברת, מאחר וצורת הנסיעה של נסיעה לאחור אינה צורת נסיעה "טבעית", להוציא בנסיבות מיוחדות וחריגות, ולכן היה על נהג רכב הנתבעת לוודא היטב טרם הסעת רכבו לאחור כי הכביש פנוי.