תא"מ 17081-02-16 טייג נ' ע.מ. 031663925 ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 3.4.2016.

1.התובע הגיש כתב תביעה נגד שני הנתבעים והוא ביקש לחייבם ב – 65,000 ₪ כאשר לטענתו סיכם עם נתבעת 1 על שיפוץ מטבח בדירה מסוימת שהוא מטפל בה, הוא שילם את כל הכסף עליו סוכם ובכל זאת הנתבעים לא ביצעו את מלוא העבודה עליה סוכם.

לכתב התביעה לא צורף הסכם כלשהו ולא ברור אם נתבעת 1 היא ישות משפטית עצמאית, עם מי בדיוק סוכם מה שסוכם לכאורה ומי לא ביצע את אשר סוכם.

ביום 10.11.15 פנה ב"כ התובע במכתב לנתבעת 1, בו העלה טענותיו כפי שבאו לידי ביטוי לאחר מכן בכתב התביעה, אולם גם ממכתב זה לא ניתן לדעת אם נתבעת 1 היא ישות משפטית עצמאית והאם אותה מחוייבות עליה מדובר היא מחוייבות של נתבעת 1 או נתבע 2 או מישהו אחר.

2.לטענת הנתבעים כתב התביעה נמסר לאמו של נתבע 2 והדבר לא הובא לידיעתו בשל סכסוך שלו עם האם. עוד טענו כי מנהלה של נתבעת 1 שוהה במאסר מזה מספר חודשים ועל כן לא ידע כלל על התביעה, כאשר לא ברור מי הוא מנהלה של נתבעת 1, האם מדובר בנתבע 2 או באדם אחר, וכאמור לא ברור אם נתבעת 1 היא ישות משפטית ועם מי בדיוק נחתם ההסכם שקיים לכאורה בין הצדדים.

3.מתמצית הרישום של נתבע 2 במשרד האוכלוסין מעלה כי עד ליום 13.4.2016 כתובתו הייתה מעודכנת בבית הוריו שם בוצעה מסירת כתב התביעה ביום 10.2.2016. טענת נתבע 2 כי אמו לא יידעה אותו בדבר כתב התביעה בשל סכסוך ביניהם אינה רלוונטית שעה שזוהי כתובתו הרשמית במשרד הפנים. יתרה מזאת, עיון בהסכם השכירות שצירף המשיב לגבי כתובתו החדשה מעלה כי האם חתמה כערבה לנתבע 2 כמה ימים לאחר שהוגשה הבקשה לביטול פסק דין, מה שמעלה ספקות בנוגע לטענת הסכסוך עם האם.

4.לגופו של עניין, המבקשים טוענים כי מעולם לא הסכימו על סכום כולל כפי שטוען המשיב וכי כל עבודה תומחרה בנפרד והתשלום עבורה ניתן לאחר אישורו של המשיב.

5.מכל המקובץ, הגם שלא מקובלת עליי טענתו של הנתבע 2 לאי הגשת כתב הגנה ואינני מקבל את טענתו כי לא ידע על התביעה שהוגשה נגדו, הגעתי לדי מסקנה כי נכון יהיה לבטל את פסק הדין, זאת לאור הטענות לגופו של עניין, לאור אי הבהירות בקשר לישות המשפטית של נתבעת 1 ולאור אי הבהירות בנוגע לדברים אשר סוכמו לכאורה בין הצדדים ובין מי למי סוכמו הדברים.