תא"מ 16877-02-16 לנדאו ואח' נ' ספר ואח'

זהות הצדדים ותמצית טענות הצדדים הצריכות לעניין

1. לפניי תביעה עיקרית ותביעה שכנגד שעילתן נזקי רכוש שהוסבו לרכבים המעורבים בעקבות תאונת דרכים מ- 5/11/15 (להלן- התאונה). בגדרי התביעה העיקרית, התובע, גדי לנדאו, הבעלים של רכב מסוג סקודה (להלן- רכב הסקודה), תובע מאת הנתבעים מס' 1-2, מר מוטי סופר, הבעלים של רכב מסוג סוזוקי (להלן- רכב סוזוקי), והמבטחת שלו, ביטוח ישיר חברה לביטוח בע''מ (להלן- ביטוח ישיר), לפצותו בגין נזקי הרכוש שהוסבו לרכב הסקודה. מנגד, בתביעה שכנגד, התובעים שכנגד, מר מוטי סופר וביטוח ישיר, תובעים מאת מר גדי לנדאו פיצוי בגין נזקי הרכוש שהוסבו לרכב הסוזוקי. למען שלמות התמונה יובהר כי שתי התביעות הוגשו במסלול של סדר דין מהיר.

2. בין הצדדים ניטשת מחלוקת עובדתית בזיקה עם נסיבות התאונה ודרך התרחשותה, ומטבע הדברים גם בזיקה עם שאלת האחריות לתאונה. בקליפת האגוז אציין כי טענת התביעה היא כי במועד התאונה רכב הסקודה נסע בנתיב השמאלי המאפשר נסיעה ישר בדרך השלום בתל-אביב, וזאת במטרה לפנות שמאלה בצומת שלאחר מכן (לא הצומת בו התאונה אירעה), כאשר משמאלו של רכב הסקודה היו שני נתיבים נוספים המאפשרים פנייה שמאלה בלבד, או אז הגיח, עפ''י הנטען, לפתע, רכב הסוזוקי שנסע בנתיב שמשמאל לרכב הסקודה, המשיך בנסיעה ישר, במקום לפנות שמאלה כפי שהנתיב מחייב, כאמור, וכתוצאה מכך התאונה התרחשה. מנגד, הנתבעים חולקים על התיאור האמור, ולגרסתם, התאונה אירעה שעה שרכב הסקודה סטה באורח מפתיע לנתיב נסיעת רכב הסוזוקי דבר שגרם לאירוע התאונה.

על מנת להקל על הקורא, המחלוקת העובדתית נוגעת לשאלה איזה רכב סטה לעבר נתיב הנסיעה של האחר, כאשר מטבע הדברים כל צד תולה בחברו את האשמה לקרות התאונה.

3. כאמור, המחלוקת בתיק נסובה סביב שאלת האחריות לקרות התאונה, להבדיל משאלת הנזק, שאינה שנויה במחלוקת, כאמור.

דיון הכרעה 

4. אקדים אחרית לראשית, וכבר כעת אציין שעל יסוד מכלול החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הבלתי אמצעית והישירה מהעדים של שני הצדדים שהעידו לפניי, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב לנסיבות התרחשות התאונה, מוקדי הנזק כפי שאלה עולים מהתמונות שהוצגו בפניי, וכן לאחר שעיינתי ביסודיות בהודעות נהגי הצדדים לגבי נסיבות אירוע התאונה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל במלואה ואילו דין התביעה שכנגד להידחות. אבאר בקצרה את עיקרי הכרעתי זו, וזאת בשים לב לרוח העולה מהוראת תקנה 214 טז' (ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד- 1984 לפיה פסק דין בתביעה המתנהלת במסלול של סדר דין מהיר ינומק באורח תמציתי בלבד.

5. ב- 30/11/16 נערכה בפניי ישיבת הוכחות במהלכה נחקרו העדים מטעם שני הצדדים. אפתח את נימוקי ההכרעה בכך שהתובע, מר גדי לנדאו, העיד בצורה עקבית, משכנעת, סדורה, ובאופן שהותיר רושם מהימן ביותר, וזאת בהשוואה לעדותו של עד ההגנה, מר מוטי ספר, אשר הקו שאפיין כחוט השני את עדותו היה תשובות בדמות "איני זוכר" ו"איני יודע". זאת ועוד, עדותו של התובע, מר גדי לנדאו, אף צלחה את מבחן החקירה הנגדית, וזאת בשונה מעדותו של עד ההגנה, כפי שהדברים יפורטו להלן.

6. הבא נבחן איפוא את עדותו של התובע, מר גדי לנדאו, אשר העיד ובזו הלשון: "נסעתי בנתיב השמאלי האפשרי שניתן לנסוע בו ישר כשמשמאלי היו שני נתיבים איתם אפשר לרדת רק לאיילון דרום. הרמזור היה ירוק. נסעתי ישר, כאשר הנתיב שלי ממשיך לכיוון נתיב שאיתו אפשר לפנות שמאלה בדרך בגין. בשנייה הופיעה מכונית משמאלי, בשנייה, ואחרי זה הייתה מכה. –הוא נסע בנתיב שאסור לנסוע בו ישר, הוא נסע באחד משני הנתיבים שאיתם יורדים לאיילון דרום" (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 20- 26).