תא"מ 16822-07-14 אופרייט ליס בע"מ ואח' נ' יהודה ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 12.02.2014, בין כלי רכב מ"ר 69-764-74 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 86-950-63 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא לעניין נסיבות קרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה ביותר לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה קוהרנטית ומשכנעת, המתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים ועם ההיגיון בקרות התאונה, זאת על פני גרסתו של נהג רכב התובעת שהעלתה סימני שאלה ותהיות.

תיאורו של נהג רכב התובעת לגבי מהלך התאונה, לפיו הוא סוטה עם רכבו מהנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים לנתיב השמאלי, משתלב בנתיב השמאלי ורק כעבור שניות מקבל מכה בחלק האחורי של רכבו אינו נראה לי הגיוני בנסיבות העניין. שהרי אם נהג רכב התובעת היה מוודא כי הנתיב השמאלי פנוי, מבלי להפתיע כלי רכב שנוסע אחריו בנתיב השמאלי, אזי לא הייתה כל סיבה שהתאונה תתרחש. העובדה שהתאונה התרחשה בנסיבות האלו, אני סבור כי הסטייה שמאלה בוצעה מבלי שנהג רכב התובעת וידא כי הנתיב השמאלי פנוי, ואולי במטרה להקדים את רכב הנתבעים.

מכאן, שאני משוכנע כי הסטייה של רכב התובעת שמאלה הייתה בהפתעה מבחינתו של נהג רכב הנתבעים, דבר שאילץ אותו לסטות שמאלה כדי לנסות לחמוק מהתאונה ועל ידי כך החלק הימיני של חזית רכב הנתבעים פגעה בפינה השמאלית האחורית של רכב התובעת.