תא"מ 16802-05-12 ירין נ' ברכה ואח'

בפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים על סך של 33,500₪, אשר תחילתה בבקשה לביצוע צ'קים. נגד הנתבע 1 ניתן פסק דין בהעדר התייצבות ולפיכך פסק דין זה יתייחס לנתבע 2 בלבד.

טענות התובע

בבעלות התובע משרד העוסק, בין היתר, בניכיון צ'קים ומתן הלוואות. במועדים הרלוונטים הוא הכיר את מר דוד ברכה (להלן: "הנתבע") ואת אחיו עפר ברכה (להלן: "עפר").

הנתבע ואחיו עפר היו מנכים אצל התובע צ'קים והיו לקוחות של משרדו. במהלך התקופה ניכו הנתבע ואחיו צ'קים רבים מאוד במשרדו של התובע.

תחום עיסוקו של הנתבע הינו ניכיון צ'קים ומתן הלוואות.

הצ'קים נשוא התביעה, צ'ק על סך 8,500₪ (להלן: "הצ'ק הראשון") והצ'ק על סך 25,000 ₪ (להלן: "הצ'ק השני") נוכו על ידי הנתבע בעצמו במהלך העסקים הרגילים שבין הצדדים.

לטענת התובע, כפי שעולה מהחשבוניות שצורפו לתביעה, הנתבע מעביר צ'קים ומקבל את תמורתם בכסף מזומן בניכוי הסכום שבחשבונית. כאשר מגיע אדם לנכות צ'ק שבו מושך הצ'ק הינו אדם אחר, נדרש אותו אדם לחתום בגב הצ'ק כדי שיהיה ערב לו אם הצ'ק לא יכובד.

לתובע היה ברור כי הנתבע, העוסק בניכיון צ'קים, החליט לנכות צ'קים של אחיו.

התובע ניכה את הצ'ק הראשון אצל חברת "א.א ליווי פיננסי בע"מ" באמצעות מנהלה, מר איל דהן (להלן: "דהן"). לאחר שדהן הודיע לתובע כי הצ'ק הראשון חולל דאג התובע לשלם עבור הצ'ק וקיבל ממנו את הצ'ק חזרה לצורך גבייתו.