תא"מ 16684-11-15 ממן נ' הוד

מונחת לפניי תביעה כספית על-סך 12,745 ₪ במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בהשבת סכומים ששולמו בגין שכר דירה ששכרה ממנו ואחזקתה, כאשר לטענתה בשל חיבורים פיראטיים של חשמל וגז שהיו בה, נשאה היא בתשלום חשבונות ביתר. פסק דין בהעדר הגנה ניתן ביום 01.02.2016 על יסוד אישור מסירה ותצהיר המוסר. פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 12.04.2016.

בין התובעת לנתבע נערך הסכם לשכירת דירה הנמצאת ברח' שבת צדק 2, ירושלים (להלן: "הדירה" או "הנכס") לתקופה שבין 30.07.2014 ועד 31.07.2016.

טענות הצדדים

1. אליבא דגרסת התובעת, כבר מתחילת תקופת השכירות בדירה, קיבלה חשבונות מים וחשמל בסכומים "לא הגיוניים", בהתחשב בעובדה כי הייתה שוכרת יחידה בדירה וכי לא עשתה שימוש חריג במים או בחשמל בדירה. בשל כך פנתה התובעת מספר פעמים לנתבע, אשר סיפק לדבריה תירוצים והסברים שונים, לרבות טיעון של חיבור מים לבית דפוס סמוך, אשר לא הביאו לכלל פתרון. התובעת פנתה אף לשכניה, המתגוררים אף הם בדירה המושכרת על-ידי הנתבע, אך אלה השיבו לה, כי הם משלמים בגין חשבונות הצריכה סך קבוע כל חודש ישירות לנתבע. לאור תשובתם זאת, פנתה התובעת למומחה לשם קבלת חוות דעת מקצועית לפשר מקור סכומי החשבונות אותם היא מקבלת.

2. ביום 10.05.2015 ביקר המומחה בנכס ובדק את חיבורי המים והחשמל. לפי ממצאי חוות דעתו, ישנם חיבורים פיראטיים של החשמל והמים מהדירה לדירת השכנים, המונה לטענתה 5 נפשות ואלה משלמים סכום קבוע ישירות לנתבע ובכך קיבל כפל תשלומים, וזו הסיבה לסכומים הגבוהים. משהתברר לה פשר הדבר, הגישה התובעת תלונה במשטרה כנגד הנתבע ועקב הסכסוך בין השניים ביקשה לסיים את השכירות בהקדם האפשרי, ופינתה את הדירה שנה קודם לכן, ביום 31.06.2015. דא עקא, שלאור העובדה כי התובעת שילמה את דמי השכירות שנה מראש ומאחר ונאלצה לעזוב מוקדם מן המוסכם ולאחר 11 חודשים, הנתבע לא השיב לה את הכספים שנגבו מראש, הגם שלא קיבלה תמורה בעדם. התובעת שילמה עבור חודש שבו היא בכלל לא שכרה את הדירה מהנתבע.

3. התובעת שלחה לנתבע מכתב התראה ובו דרישה להשבת הסכומים האמורים. אף על פי כן, סירב הנתבע להשיב לתובעת את כספה בטענה כי התובעת גרמה לנזקים בדירה. ואולם, עם עזיבתה של התובעת את הדירה, פנתה היא למומחה על מנת שיבחן את מצב הנכס, וזה קבע כי כל הליקויים שנמצאו בה אינם נובעים משימוש השוכרת.

4. כללו של דבר, טוענת התובעת כי התנהלות הנתבע מהווה עשיית עושר ולא במשפט בכל האמור ביחס חשבונות החשמל והמים אשר שולמו ביתר ואשר נבעו מחיבורים פיראטיים לטובת הנתבע. כן עותרת התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש ולהשבת עלות חוות דעת המומחה.