- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 16566-11-14 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רכינות המפרץ בע"מ ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
16566-11-14
19.4.2017 |
|
בפני השופט: עדי סומך |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. ויואינה בולקוש |
נתבעות: 1. רכינות המפרץ בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ |
| פסק דין | |
|
הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון ואשר צורפו לתיק, אני מורה על קבלת התביעה לכדי מחצית מהטעם שאמינה בעיניי עדות נהגת התובעת אשר מתיישבת הן עם תיאור הרכב שפגע בה, והן עם עדותה לעניין רגעי רישום הרכב שהיו אמינים בעיניי וקיבלו לכאורה ביטוי בפנקס שרשמה. איני סבור כי הנהגת טעתה ברישום זה וגם לא הוכח כי טעות באחת מהספרות הייתה מובילה בהכרח לתביעת נגרר שונה מזה שפגע. מנגד, ראיות הנתבעות היו חלקיות ביותר ולא הציגו תמונה מלאה בנוגע למיקום הנגרר בזמן התאונה. טענת עד הנתבעות לפיה הרישום ביומן העבודה מצביע כי עשה שימוש בנגרר זה במקום אחר, לא מגובה בשום אסמכתא וגם קבלת התשלום שהוצאה בגין ההובלה כביכול נושאת תאריך הוצאה מאוחר בן כשנה ומחצה מאז ביצוע העבודה, דבר שאינו עומד בקנה אחד עם מועדה הנטען ולא עם הכיתוב שבה ולפיו ביצוע התשלום נעשה במזומן. לא ברור בנקודה זו אם כך מדוע קיים פער זמנים גדול שכזה אשר גם עומד בלוח הזמנים שבו נעשתה ככל הנראה פנייה לנתבעת 1 בהקשר לתאונה זו. כך או אחרת, הראיות מצד הנתבעות שהוצגו לבית המשפט אינן משקפות ראייתית באמת את מיקום הנגרר בזמן התאונה ואין די להסתפק בעדות העד מטעמן לעניין זה, בפרט בשל כך ששעת התאונה הייתה מאוחרת מאד למועד שבו נטען כי שב הנגרר הביתה.
כיוון שבסופו של יום התובעות מפנות אצבע מאשימה כלפי הנגרר בעת שלא ניתן לדעת את זהות חברת הביטוח, אם בכלל של הגורר, וכיוון שהגורר והנגרר קשורים זה בזה ובמקרה זה הללו פעלו ככל הנראה כמקשה אחת, אני נעתר לקבלת התביעה אך לכדי מחציתה- הוא שיעור האחריות של הנגרר לתאונה. אין מקום לקבוע שהנתבעת 1 נושאת במחצית הנזק שנותר כיוון שלא הוכח כי התקיימו יחסי עובד- מעביד בינה ובין נהג הגורר ואף זהותו של הנהג כאמור לוטה בערפל.
אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעות מחצית מסך הנזק הישיר שנתבע בסך 18,613 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום התשלום, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר עדות התובעת 2 כפי שנפסק בדיון.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ז, 19 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
