אילייונין נ' אבסדזה

1.לפני בקשתה של התובעת לפיצול סעדים (להלן- "הבקשה").

2.על אף שהחלטה מיום 28.12.2017, אשר נצפתה באתר "נט המשפט" ע"י בא כוח הנתבע באותו היום, לא הגיש הנתבע תשובתו לבקשה.

3.בהיעדר תשובה, הגישה התובעת בקשה למתן החלטה.

4.עילת תביעתה של התובעת היא בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, זאת, כפי שעולה מכתב התביעה, לאחר שהנתבע פרסם בעמוד הפייסבוק האישי שלו סרטון, בו נראה לטענתה של התובעת, כי הנתבע מרים את התובעת על גבו ברחבת הריקודים במועדון, רוקד עמה ומפילה ארצה בעוצמה. לטענת התובעת, הסרטון זכה לאלפי צפיות, תגובות ושיתופים ובכך נגרמו לה השפלה, תחושת מבוכה, וכן נפגע שמה הטוב.

יחד עם זאת, בכתב התביעה מציינת התובעת, כי עקב הפלתה ארצה על-ידי הנתבע נגרמה לה חבלת גופנית, שכן אובחן שבר בידה.

5.בבקשתה, טוענת התובעת כי נזקי הגוף, טרם התגבשו, וטרם ניתן להעריך במלואם.

לאור זאת, מבקשת התובעת היתר לפצל את הסעדים, וליתן בידה להגיש כתב תביעה נוסף, לכשיתגבשו נזקי הגוף הנטענים.

6.הכלל בעניין פיצול סעדים נקבע בתקנה 44(א) לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד – 1984 להלן- "התקנות"), הקובעת כך:

"תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה"

תקנה 45 לתקנות, מאפשרת את פיצולם של סעדים, הנובעים מאותה עילה ברשות בית משפט, כדלקמן:

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו."