תא"מ 16397-04-15 קשר רנטאקר בע"מ נ' זרחאי ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 01.06.2014, בין כלי רכב, מ"ר 74-306-79 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 81-651-25 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים אשר סטה מהנתיב השמאלי לנתיב הימיני, לנתיב נסיעתו של רכב התובעת, ופגע בפינה השמאלית הקדמית של רכב התובעת.

מנגד, טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב התובעת, אשר ניסה לעקוף באמצעות רכבו את רכב הנתבעים מימין ופגע ברכב הנתבעים מאחור. כמו כן, טוענים הנתבעים כי סכום התביעה אינו משקף את סכום הנזק שנגרם לתובעת בפועל , שהינו נמוך בשיעור רב.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה ושני עדי ראייה נוספים מטעם התובעת אשר היו ברכב התובעת בעת התאונה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שהאחריות לקרות התאונה תחולק בין שני נהגי הרכבים המעורבים בתאונה, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות בשיעור של 40% ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות בשיעור של 60%.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים המובאים להלן: