תא"מ 16393-10-12 ספרו ואח' נ' פאיבוסוביץ

לפניי תביעה לתשלום סך של 33,224 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לתובעים בשל התנהלות הנתבע.

על פי האמור בכתב התביעה, הצדדים מתגוררים בסמיכות זה לזה בבניין מגורים ברח' ---------. בתחילת שנת 2011 החל להרעיש מזגן שהותקן בדירת הנתבע, סמוך לסלון וחדר השינה של התובעים, באופן ששיבש את חייהם של התובעים, כנטען.

על פי גרסת התובעים, פניותיהם אל הנתבע בעניין זה הן בע"פ והן בכתב, לא זכו למענה מצד הנתבע, בשל כך נאלצו התובעים להזמין מומחה מטעמם ועל חשבונם על מנת שיבחן את מצב הרעש והשפעתו.

לדברי התובעים, תוך כדי הכנת כתב התביעה גילו במפתיע, מבלי שקיבלו על כך הודעה מאת הנתבע, כי הוא החליט להזיז את המזגן לקיר חיצוני של דירתו ובכך הופחת המטרד, על כן במסגרת כתב התביעה שהוגש תחילה על ידי התובעים עתרו למתן סעד של צו מניעה קבוע על מנת שהנתבע לא יעביר את המזגן ממיקומו הנוכחי.

לאחר שהובהר לתובעים, כי במסגרת הליך של סדר דין מהיר לא ניתן לעתור לקבלת צו המניעה המבוקש, ולאחר שבמהלך הישיבה התחייב הנתבע שלא להזיז את המזגן פעם נוספת, הסעד שנותר בכתב התביעה הוא כספי לתשלום בגין הנזקים שנגרמו לתובעים ואלו הם:

א. החזר כספי בגין שכר טרחתו של המומחה אשר ערך את חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה- סך של 1,624 ש"ח.

ב. החזר כספי בגין שכ"ט עו"ד בשל הגשת התביעה דנא- סך של 11,600 ש"ח.

ג. פיצויים בגין נזקים לא ממוניים בשל המטרד שנגרם לתובעים משך כשנה וחצי מאז שהחלו להלין בפני הנתבע אודות הרעש ועד שהוא הסכים להזיז את המזגן- סך של 20,000 ש"ח.

במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב הואיל ומדובר במזגן שהותקן בדירתם לפני כ- 19 שנים, כאשר כל השנים מעולם לא נשמעה טרוניה מצד התובעים אלא רק כחצי שנה עובר להגשת התביעה. לדבריו, העובדה שמשך שנים לא נקטו התובעים בצעד כלשהו כנגדו, מוביל למסקנה כי הם לא סבלו ממטרד אמיתי ותביעה זו נועדה אך כדי לזכות בכספים שלא כדין מבלי שנגרם להם נזק ממשי.

על פי גרסת הנתבע, למען שכנות טובה וכדי שהתובעים יפסיקו להטריד אותו, הסכים להזיז את מיקומו של המזגן, זאת למרות שכאמור המזגן לא הפריע לתובעים ולא הסב להם נזק כלשהו.