תא"מ 16348-10-15 עירית ירושלים נ' גאבר

הצדדים נתנו הסכמתם לפיה ביהמ"ש יכריע בטענת ההתיישנות ובתיק כולו על סמך סיכומים בכתב.

גדר המחלוקת

ביום 14.4.15 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבע בגין חוב ארנונה לתקופה שמיום 3.7.97 ועד ליום 29.11.11. הנתבעת הגישה התנגדות, וביום 24.1.15 התקבלה ההתנגדות וניתנה הרשות להגן חלקית על סכום החוב שמיום 3.7.97 ועד ליום 13.4.08. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת התיישנות החוב בגין התקופה שבגינה ניתנה רשות להגן, דהיינו לפני 13.4.08.

במסגרת סיכומי הנתבעת נטען, כי התובעת ויתרה על זכות להשיב על טענת ההתיישנות. נוכח הסכמת הצדדים למתווה שהציע ביהמ"ש להכרעה בסוגיה על סמך סיכומים, ללא כל הסתייגות, הטענה נדחית.

העובדות שאינן במחלוקת

הנתבעת מחזיקה בנכס נשוא התביעה ביחד עם בעלה מזה 42 שנים. מדובר בנכס המזוהה כנכס מספר 30142-035-000-0013 בחשבון 54732-12-11 (להלן – הנכס)

במשך השנים בעלה של הנתבעת, היה רשום כמחזיק יחיד בנכס.

התובעת נקטה הליכי גבייה נגד בעלה של הנתבעת בגין הנכס מושא התביעה, ובין היתר, הגישה תביעת חוב במסגרת תיק פש"ר 54732-12-11.

טענות התובעת