אלדן תחבורה בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, בגין נזקי רכוש שנגרמו על רקע תאונת דרכים נטענת מיום 20.07.2015, בין כלי רכב, מ"ר 55-049-79 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 88-889-01, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.המחלוקת בין הצדדים היא הן לעניין עצם מעורבותו של האוטובוס בתאונה, והן לעניין היקף הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

התובעת לא צירפה אף לא ראשית ראיה לגבי מעורבותו של האוטובוס הספציפי בתאונה.

טוענת נהגת רכב התובעת, כי מיד לאחר שהאוטובוס שפשף את דופן השמאלית של רכב התובעת, ומאחר שהאוטובוס לא עצר את נסיעתו, היא רשמה את מספר הרישוי של האוטובוס על דף, אלא שמסמך זה, שהינו מסמך שנערך בזמן אמת, לא צורף כחלק מראיות התובעת.

יתירה מזאת, מאחר ששני נהגי כלי הרכב מאשרים כי האוטובוס היה כולו בצבע אדום, הרי שלא ברור הכיצד מריחת הצבע שעל דופן השמאלית של רכב התובעת היא בצבע כתום או חום (ת/2), ולא אדום כצבעו של האוטובוס.