תא"מ 16184-11-13 אל חוסייני ואח' נ' דוד ואח'

בפניי תביעה על סך 13,130 ₪ ותביעה שכנגד על סך 25,651 ₪ שעניינן תאונה שארעה בתאריך 11.5.13, בדרך בר - לב בירושלים.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.לטענת התובעת, ביום 11.5.13 נהגה בדרך בר – לב (כביש מס' 1) בנתיב השמאלי מבין השניים המובילים ישר. בהגיעה לצומת, היה האור ברמזור אדום ומשכך נעמדה (כשלפניה רכבים אחרים העומדים גם כן). בשלב זה החליטה כי ברצונה לעבור לנתיב שמשמאלה, הפונה שמאלה. אותתה, בדקה כי הנתיב פנוי והחלה לפנות שמאלה. לטענתה, בשלב זה הגיח רכבו של הנתבע 1 (להלן: הנתבע) נהוג על ידי הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) והמבוטח על ידי הנתבעת 3, פגע תחילה במעקה הבטיחות שמשמאל לנתיב, אז נהדף ימינה אל רכבה של התובעת, אשר כבר היה במסלול השתלבות בנתיב זה, ופגע בו בחלקו הקדמי שמאלי, תוך שהוא הודף אותו על רכב שלישי (להלן: רכב המרצדס) שעמד במצב של עצירה מוחלטת בנתיב האמצעי (הוא הנתיב השמאלי הישר).

2.בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי הנתבעת נסעה בנתיב השמאלי במטרה לפנות שמאלה לרח' שמעון הצדיק כשלפתע פגע בה רכב התובעת והדף אותה לעבר המדרכה.

3.נתבעת 3 הגישה תביעה שכנגד על סך 25,651 ₪ עבור תשלומים בהם נשאה מכוח פוליסת הביטוח של הנתבעים 1 ו- 2. לכתב התביעה שכנגד צורף טופס ההודעה על התאונה בו הובאה גרסת הנתבעים כדלקמן: "באתי דרך בר לב נסעתי בנתיב בדרך השמאלי ליפנות לשמעון הצדיק ופיתאום אני מגישה מכה ונהדפתי על הצד ונגררתי על הספה של המדרכה והאותו חזר לכביש על 4 גלגלים ונעצר" (הטעויות במקור ב. י.). יצוין כי טופס ההודעה אינו נושא תאריך.

בכתב ההגנה שכנגד הוכחשו כל טענות התביעה, ונטען כי כתב התביעה נוסח בצורה סתמית, כללית ולאקונית.

4.ביום 10.4.14 נערכה הישיבה המקדמית, ולבקשת הנתבעת 2 נקבע התיק להוכחות.

דיון

5.התובעת הגישה במצורף לתצהירה, את חוות דעתו של בוחן התנועה משה בן עזרי. עיקרי דו"ח הבוחן הינם כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבעת שלא שמרה על מהירות סבירה בהתקרבה לנתיב ההתמזגות שהיה חסום על ידי רכב התובעת. מסיבה לא ברורה ניסתה הנתבעת לעבור בין רכב התובעת לבין אי התנועה שלא היה רחב מספיק:

"ב. הממצאים בזירה מצביעים כי רכב המרצדס היה בעצירה מוחלטת על נתיב נסיעה אמצעי וצמוד לצידו השמאלי של הנתיב. ורכב התובעת היה בעצירה עם סטיה קלה שמאלה על הנתיב השמאלי, נתיב ההתמזגות כשחזית רכב התובעת נמצאת מקביל לדופן אחורי שמאלי של המרצדס. הנתבעת טענה (בשיחה איתה) שגם היא עמדה בתור כלי רכב שהמתינו לרמזור ירוק ומיד כשהתור החל בנסיעה הגיעה הנתבעת במהירות, פגעה בה ודחפה אותה לימין אל רכב המרצדס. טענת התובעת עולות בקנה אחד עם כל הממצאים שבזירה.

ג. רכב הנתבעת פגע תחילה באבן השפה ובמעקה הבטון של האי תנועה לאחר מכן פגע בדופן קדמי שמאלי של רכב התובעת תוך כדי עליה על אי התנועה והתהפכות על הדופן השמאלי ולאח מכן נפל שוב על הגלגלים.

ד. רגבי העפר מבוץ הכנפיים מצביע על מקום האימפקט שהוא כ 2 מ' לאחור וזווית פיזור העפר שהוא משמאל לימין מצביעים על כך ששני כלי הרכב נדחפו קדימה וימינה בזמן הפגיעה" (עמ' 9 לחוות הדעת)".