תא"מ 16105-02-14 מטבחי ליאלו בע"מ נ' ל', תא"מ 16053-02-14 מטבחי ליאלו בע"מ נ' ל'

1.בפני 2 תביעות שהגישה התובעת: כנגד הנתבע בתיק 16105-02-14 (להלן גם "ד'"), וכנגד בתו- הנתבעת בתיק 16053-02-14 (להלן "הנתבעת" או "הבת"). הדיון בתביעות אוחד.

המדובר בתביעות לתשלום יתרת חוב נטענת בגין אספקת שירותי נגרות ע"י התובעת. לטענת התובעת, כמפורט בכתב התביעה כנגד הנתבע, התמורה עבור השירותים שסופקו לנתבע בהתאם לדו"ח הזמנות, עמדה ע"ס 82,000 ₪, כאשר בתמורה שילם הנתבע סך של 10,000 ₪ בלבד.

לפיכך, תבעה התובעת מהנתבע סך של 72,000 ₪.

לטענת התובעת, כמפורט בכתב התביעה כנגד הנתבעת, התמורה עבור השירותים אשר סופקו לנתבעת בהתאם לדו"ח הזמנות, עמדה ע"ס של 70,000 ₪, כאשר מתוך סכום זה שילמה הנתבעת סך של 20,000 ₪. לפיכך, תבעה התובעת יתרת חוב בסך של 50,000 ₪.

2.הנתבע הכחיש בכתב הגנתו את סכום התמורה כנטען וטען, כי התמורה המוסכמת עמדה ע"ס של 60,000 ₪ בלבד עבור עבודות הנגרות שסיפקה התובעת בביתו - בית מס' 45 בהרחבה בקיבוץ מחניים.

הנתבע הכחיש את קבלת ההזמנה שצורפה לתביעה והבהיר, כי סכום התמורה עמד כאמור, על 60,000 ₪, וזאת לאור העובדה, שמדובר היה בהיקף עבודות קטן יותר מזה שהוזמן מהתובעת בבית של ביתו ושעמדה שם ע"ס 70,000 ₪. הנתבע הכחיש קבלת החשבונית שצרפה התובעת וטען, כי זו הוצאה רק לצורך התביעה. הנתבע הודה בחוב של בין 2,000-4,000 ₪ וטען, כי לא נותרה יתרת חוב נוספת.

הנתבע הוסיף, כי בנוסף, הוסכם עם התובעת, כי תבצע מטבחון בצימר שבנה , ללא עלות נוספת. הנתבע הוסיף, כי העבודות בביתו לא בוצעו כפי שסוכם, באופן זהה לעבודות שבוצעו בבית הנתבעת:

הצבע היה שונה, האי במטבח קטן יותר, פלטה דקה, כסאות שונים, הושאר חלל בצידי ארון הבגדים, ארון חדר הכביסה לא בגובה המוסכם, חסרים חלקים עליונים דקורטיביים במטבחון הצימר, לא נעשה מדף דקורטיבי בנישה בין הסלון לשירותים.

הנתבע טען, כי שילם לתובעת את התשלומים בהתאם להתקדמות העבודה, וכי במועד תשלום 10,000 ₪ במזומן ניתנה הוראה מטעם התובעת לעובד שלה בשם ולנטין לתקן את הליקויים, ואולם, רק חלק מהתיקונים הנדרשים, בוצעו.

הנתבע טען, כי נציג התובעת לא מסר לו חשבוניות ביחס לתשלומים, או אישור שקיבל את מלוא התמורה מחשש שהנתבע יפנה למס הכנסה.