חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"מ 16049-04-13 מנורה מבטחים החזקות בע"מ נ' כהן ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
16049-04-13
16.7.2014
בפני השופטת:
ד"ר פנינה נויבירט

- נגד -
תובעת:
מנורה מבטחים החזקות בע"מ
נתבעים:
1. עידו כהן
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 6.12.12 בחניון בורסת היהלומים ברמת גן בין כלי רכב נושא מספר רישוי 58-994-16 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 16-647-72 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

מטעם התובעת העיד נהג התובעת. עדותו היתה קוהרנטית ואמינה. הוא טען, כי היה נתון בעצירה מוחלטת ביציאה מחניה על מנת להשתלב בכביש גישה כאשר ראה את רכב הנתבע מגיע בכביש הגישה במאונך לו. הוא הדגיש כי ראה את רכב הנתבע בכל העת. כמו כן העיד עד ראיה נוסף, אשר לו קשרי ידידות מסויימים עם נהג התובעת. עד זה אמנם לא ראה את התאונה, ברם מאחר שרכבו עמד מאחורי רכב התובעת בעת התאונה, העיד כי רכב התובעת היה במצב של עצירה מוחלטת בעת התאונה.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1. בעדותו חזר ואמר כי לא ראה את רכב התובעת, וכי הבחין בתאונה רק לאחר התרחשותה, כאשר הרגיש במכה, כדבריו. גרסתו, לפיה נהג רכב התובעת נסע במהירות אינה מבוססת על התרשמותו, כי אם על סברה בלבד, ולדבריו אף על עדות של שומר בחניון, אשר לא זומן לדיון. הנתבע 1 לא זכר את מיקומי כלי הרכב לאחר התאונה, וממילא לא העיד עד כמה היה רכב התובע בתוך נתיבו, כטענתו. הנתבע 1 אף אישש בעדותו את עדות נהג התובעת, לפיה התנצל בפניו לאחר התאונה.

עם זאת, אף אליבא דגרסת התובעת נהג התובעת יצא מחניון על מנת להשתלב בכביש הגישה בו נהג הנתבע 1. רכב התובעת עמד במאונך לכביש הגישה בניסיון להשתלב בו ויתכן כי בליטתו אל כיוון כביש הגישה תרמה להתרחשות התאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה והשכנוע באמיתות גרסתה, וכי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 70% ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 30%.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 39,410 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.8%.

 

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

 

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

 

 

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>