תא"מ 16014-07-14 כהן צמח נ' מנורה מבטחים החזקות בע"מ

1.לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע מסוג טויוטה קורולה (מ.ר. 27-845-7פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע מסוג טויוטה קורולה ה, לאמורטובוס חותך את נתיבה, אין לייחס לא אחריות לאירוע.תי את נ0) בתאונה שארעה בתאריך 27.2.2014. התביעה הוגשה נגד הנתבעת כמי שביטחה את הרכב האחר שהיה מעורב בתאונה (מסוג רנו מגאן, מ.ר. 46-184-57; להלן, לשם הנוחות בלבד: רכב הנתבעת).

2.שני הצדדים הציגו גרסאות שונות באשר לאופן התרחשות התאונה: התובע טען כי בעודו נוסע בנתיבי איילון הוא חש חבטה עזה ברכבו בצד הימני אחורי. חבטה זו, לפי גרסתו, נגרמה בשל סטייה של רכב הנתבעת לנתיב נסיעתו של התובע. בעדותו הוסיף התובע וציין כי לאחר שהנהגים עצרו את כלי הרכב בצד התברר כי בשל התאונה ארע תקר בגלגל הרכב וכי חלקים של הרכב התפזרו על הכביש.

3.לעומת זאת, הנהג ברכב הנתבעת גרס כי בשעה שנסע בנתיבו התפוצץ לפתע הגלגל ברכב התובע, אשר נסע לפניו בנתיב השמאלי יותר, וכתוצאה מכך "נזרק" רכב התובע לכיוונו ופגע ברכב הנתבעת.

4.לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בחומר שלפניי ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי התובע עמד בנטל להוכיח את גרסתו במאזן ההסתברויות. לפיכך, יש לקבל את התביעה. הואיל ומדובר בתובענה בסדר דין מהיר, יובאו נימוקיי בקצרה.

5.הטעם העיקרי למסקנתי האמורה הוא שבעוד שגרסת התובע הייתה סדורה ועקבית, ועלתה בקנה אחד עם תמונות הנזק, הרי שבגרסתו של נהג רכב הנתבעת נתגלו חללים ותמיהות מסוימות שלא ניתן להם ביאור או מענה מספק. כך למשל, הנהג ברכב הנתבעת העיד בבית המשפט כי התובע שנכח באולם כלל לא היה הנהג ברכב שבו התנגש, והציג תיאור של הנהג – לפי זכרונו – שאינו תואם על פני הדברים את חזותו של התובע. עניין זה לא הובהר ונותר בחלל האוויר, וכך גם אי ההתאמה של פרטי הנהג ברכב צד ג אשר צוינו בטופס ההודעה שצורף לכתב ההגנה. זאת ועוד: לא הובהר די הצורך כיצד ידע נהג הנתבעת בביטחון כי ארע תקר ברכב התובע, זאת, להבנתי, לפי שמיעה בלבד.

6.אוסיף ואציין כי התובע – אשר עדותו הותירה כאמור רושם מהימן – העיד שהחליף את גלגלי הרכב זמן קצר לפני התאונה (לא הוצגה אסמכתא בקשר לכך, אך הנתבעת לא הסתייגה מהעדות בעניין זה ולא ביקשה לחלוק על הנטען). אמנם, אין בכך כדי לשלול כל אפשרות שייגרם תקר במהלך נסיעה (ולוּ מחמת מפגע בכביש), אולם גם נתון זה, במכלול, מחזק במידת-מה את גרסת התובע.

7.יודגש, כי לא נעלמו מעיני טענותיו של בא-כוח הנתבעת באשר לתאריכים שבהם בוצעו פעולות על-ידי התובע בקשר לאירוע התאונה, אולם התשובות שניתנו בעניין זה הניחו את דעתי.

8.לאור האמור, ומשלא הועלו בדיון טענות כלשהן לגבי גובה הנזק הנטען והשמאי לא זומן להעיד, הריני נעתר לתביעה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 17,196 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. כמו-כן תישא הנתבעת בתשלום אגרת המשפט ושכר טרחת עורך-דין בשיעור של 3,000 ₪.