- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 15851-06-13 שושני נ' בלילי ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום כפר סבא |
15851-06-13
12.4.2016 |
|
בפני הרשם: הבכיר צוריאל לרנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: אליהו שושני |
נתבעים: 1. גולן בלילי 2. מינו בלילי 3. יעקב קפילוטו 4. גילה גילי בלילי |
| החלטה | |
בפתח הדברים, אבקש להתנצל בפני הצדדים. בתיק זה אמורה היתה להינתן החלטה זה מכבר, בהמשך לטיעוני הצדדים שהוגשו לאחר הדיון שהתקיים, בשאלת פקיעתו של שטר החוב – אולם התיק נשמט מתשומת לבי, והוחזר לעיוני לאחרונה. עם הצדדים הסליחה.
בדיון שהתקיים הוסכם כי תינתן לנתבעים רשות להתגונן בפני התביעה, אולם נקבע, כי תינתן החלטה בשאלה, אם השטר פקע – כטענה מקדמית, העשויה לייתר את המשך בירור התביעה.
לצדדים התאפשר להשלים טיעונים בעניין זה. התובע הגיש טיעונים קצרים, שרובם נגע להוראות אחרות שבהסכם השכירות (הראשון), ולעניין השטר טען רק, כי לא דרש שטר חדש עבור תקופת השכירות השניה, מאחר שידע שברשותו כבר השטר הראשון. הנתבעים חזרו על טענותיהם בהתנגדות, לפיהם השטר נועד להבטחת ההסכם הראשון בלבד.
לאחר ששבתי ושקלתי את הדברים, אני סבור שלא ניתן להגיע למסקנה עובדתית בשלב זה, באופן שיאפשר לסלק על הסף את התביעה, שכן בירור תוקפו של השטר ידרוש בירור עובדתי מפורט יותר, לרבות באשר למצגים שנעשו ולדברים שהוחלפו בין הצדדים בעת חתימת ההסכם השני. אכן, ההסכם השני מתייחס לשטרי חוב אחרים; ואכן, בהסכם הראשון נכתב כי השטר שנמסר על פיו הוא להבטחת ההתחייבויות על פי ההסכם הראשון; אולם הן בכך והן בכך אין כדי לשלול את האפשרות, שייקבע לאחר בירור עובדתי מלא, כי השטר נותר בתוקפו גם בתקופת השכירות השניה, בין מכוח הסכמה מפורשת ובין מכוח אומד דעת הצדדים.
משכך, הרי יש צורך בבירור התביעה, ועל כן יש לתת הוראות להמשך.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך, שעל פני הדברים טובים מאד הסיכויים שייקבע בסופו של יום, שהשטר אכן פקע – זאת הגם שלכאורה בפי התובע עילת תביעה חוזית ראויה כלפי הנתבעים (מבלי להביע עמדה, כמובן, באשר לנכונותה של העילה).
בנוסף, עיון בטופס הבקשה לביצוע השטר, כפי שהוגש להוצאה לפועל, מלמד כי זה לא מולא כהלכה (פרק ו' שלו, האמור לכלול את העובדות המקימות את עילת התביעה, לא מולא כלל). לפיכך – התביעה, כפי שהיא, ולו מטעמים טכניים בלבד, אינה מגלה עילה, ודינה להימחק על הסף מטעם זה.
אלא, שההלכה היא, כי מקום בו ניתן לאפשר תיקון של כתב טענות, באופן שימנע את מחיקתו, יש לעשות כן.
לפיכך, אני מאפשר לתובע להגיש, תוך 30 יום, בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה (אם על דרך של השלמת העילה השטרית, שאמורה היתה להיות מפורטת בפרק ו' של הבקשה לביצוע, ואם על דרך של הוספת עילה חוזית) – שכן אם לא תוגש בקשה כאמור, לא יהיה כנראה מנוס ממחיקת התביעה מחמת העדר עילה. מוצע לתובע – שאינו מיוצג עד כה – לשקול ייצוג משפטי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
