תא"מ 15809-08-14 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' ח'טיב

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 21/5/15.

בתיק ניתנה התראה לפני מחיחקה מחוסר מעש, וב"כ התובעת הודיע לבית המשפט בימים 23/2/15 ו-20/4/15 כי התנהל מו"מ להסדר החוב, וכי ניתנו ארכות להגשת כתב הגנה, האחרונה הסתיימה ביום 21/5/15. נסיון להגיש כתב הגנה נעשה רק ביום 27/5/15. ביום 16/6/15 הועלה התיק להחלטתי וקבעתי כי פסק דין ניתן לפני הגשת כתב הגנה ועוד כי כתב ההגנה הוגש כשאינו נתמך בתצהיר וללא בקשה להארכת מועד.

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 6/7/15, והנתבע טען מפי בא כחו כי אף שנודע לו על החלטתי מיום 20/4/15, בה נקבע המועד להגשת כתב הגנה, ביום 2/5/15, שלח את כתב ההגנה בדואר רשום רק ביום 25/5/15. המבקש טוען כי האיחור נבע מהצורך לגבות עדויות מאחרים, דבר שלא היה בשליטתו וכי לא עמדו לו 45 הימים, הנתונים לכל נתבע בסדר דין מהיר, אלא פחות מ-30 יום. בניגוד לכתב ההגנה, שהוגש לתיק ביום 27/5/15, ללא נספחים, לכתב ההגנה שצורף לבקשה לביטול פסק דין צורפו תצהירים של המבקש ושל עד נוסף, נושאים חתימה מיום 20/5/15. לבקשתי הם הוגשו שוב, ולא ניתן לדעת מדוע לא נצפו כשעיינתי בבקשה לראשונה.

ב"כ המשיבה הגיש תגובה, בה תיאר כי כתב התביעה נמסר למבקש עוד ביום 4/9/14 (אישור המסירה צורף גם לבקשה למתן פסק דין), ושב וטען כי מאז נוהל מו"מ בין הצדדים, שהסתיים בהודעתו כי ניתנה למבקש ארכה בת 30 יום להגשת כתב הגנה, שאושרה על ידי, עד ליום 21/5/15. ב"כ המשיבה פירט כי שלח את החלטתי למבקש בפקס ובדואר רשום, שנמסר ביום 3/5/15, וכי ביום 29/4/15 התקשר המבקש למשרד ב"כ המשיבה וביקש מפקידתו העתק נוסף של כתב התביעה, וקיבלו בפקסימיליה. צורפו אסמכתאות ותצהיר הפקידה, גב' אוסקר.

למבקש ניתנה זכות תגובה לתגובה, והוא הגישה ביום 25/10/15, באיחור קל ובצירוף בקשה להארכת מועד. המבקש טען כי קיבל את תגובת המשיבה מיום 6/10/15 רק ביום 22/10/15.

בתגובה לתגובה טען המבקש כי יש לראות בתאריך מסירת החלטתי מיום 20/4/15, הוא יום 3/5/15 כיום מסירת כתב התביעה, ולקבוע כי האיחור בהגשת כתב ההגנה מוצדק ולקבל את הבקשה גם מנימוקי ההגנה לגופה של התביעה.

המבקש הכחיש את השיחה מיום 29/4/15 באופן סתמי, וטען כי הדובר בשיחה לא זוהה וכי אפשר שדבר הדואר נמסר לאחר.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני מוצאת לנכון לבטל את פסק הדין בתנאי הפקדת סכום משמעותי בקופת בית המשפט בלבד.

המבקש תמך את הבקשה לביטול פסק דין ואת התגובה לתגובה בתצהירים מפנים, לא נכנס לעובי הקורה, לא הכחיש מסירת כתב התביעה בחודש ספטמבר 2014, לא הכחיש ניהול מו"מ ולא את מס' הפקס, אליו נשלח המכתב מיום 21/4/15. עם זאת מס' הפקס, על גבי המכתב שונה ממספר הפקס, שנזכר בתרשומת שערכה המצהירה, גב' עדי אוסקר ושונה ממספר הפקס שנמסר לאחר מכן, ואליו נשלח שוב כתב התביעה. לא צורף אישור משלוח פקס לאף אחד מהמסמכים, ובתגובת המשיבה אין התייחסות לתרשומות בעניין הפקס ששלח המבקש ביום 12/5/15, מכתב המבקש מיום 13/5/15 והפקס שנשלח בעקבותיהם (נספח א' לתצהיר גב' אוסקר). המבקש לא הבהיר כיצד טען כי נודע לו על החלטתי ביום 2/5/15 למרות שהדואר נמסר לו רק ביום 3/5/15.

המשיבה בתגובתה דחתה את נימוקי ההגנה, לפיהם לא המבקש נהג ברכב ביום התאונה, ולתצהיר הנהג, מר חטיב מוסא, אחיו ומי שנהג ברכב ברשותו, לפיו הגיע להסכם עם מבוטח התובעת ושילם לו 2,000 ₪ לכיסוי הנזק, כפי שהוערך ע"י המוסך. עיון בכתב התביעה מלמד כי הסכום 2,000 ₪ תואם את סכום ההשתתפות העצמית, וספק אם טענת הנתבע ואחיו תהווה הגנה בפני תביעת התובעת, המבטחת. ממילא כוללת בתוכה הטענה הודאה באחריות לגרימת התאונה.