תא"מ 15785-10-12 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' לביטוח ואח'

לפני תביעה כספית.

התובעת טוענת כי ביום 17/1/09 בשעות הערב בעת שעמד רכב מבוטחה בחניית ביתו ברח' הביכורים בחיפה, הגיע הרכב הפוגע אשר היה נהוג בידי הנתבע 1 במעלה הרחוב, פנה פניית פרסה במקום אסור ופגע באופנוע הנתבע 2. לטענת התובעת עף האופנוע מעוצמת המכה ופגע ברכב מבוטח התובעת. התובעת נשאה בנזקי המבוטח מטעמה בסך של 26,546 ₪ וכן שילמה למבוטח בגין ירידת ערך סך של 6,295 ₪. התובעת טוענת כי הנתבעים הם האחראים לקרות התאונה בה פגע האופנוע ברכב מבוטח התובעת ומשכך חבים בנזקיה. מכאן תביעת התובעת אשר לפני.

הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה מטעמו, על אף שכתב התביעה הומצא לו כדין ואף לא התייצב לדיון אשר נקבע בעניינה של תובענה זו.

הנתבע 2 טען כי התאונה הינה תולדה של מעשה העבירה אשר ביצע הנתבע 1. לטענת הנתבע 2 הוא הועף מן האופנוע בידי רכבו של הנתבע 1 אשר ביצע עצירה פתאומית ופניית פרסה במקום בו מצוי קו הפרדה רצוף. הוא עצמו נפל מן האופנוע ואילו האופנוע המשיך בדרכו ופגע ברכב מבוטח התובעת אשר היה בחניית הבית. נוכח האמור עתר הנתבע 2 לדחיית התובענה כנגדו.

דיון :

מטעמה של התובעת העיד בעלי הרכב המבוטח, מר אילן טבת, כי שהה בביתו, עת שמע לפתע צליל חבטה המגיע מן הרחוב וכאשר הביט מחלון סלון ביתו הבחין ברכב הנתבע 1 כאשר הוא מבצע פניית פרסה היכן שיש קו הפרדה רצוף לבן ובאופנוע של הנתבע 2 פוגע באותו הרכב. לאחר מכן, הבחין העד כי האופנוע עף לכיוון רכבו. העד מר טבת הודה בכנות כי לא ראה את האופנוע של הנתבע 2 פוגע ברכבו שלו, אך כאשר הגיע אל מכוניתו, מיד לאחר שראה את הדברים מסלון ביתו, הוא הבחין באופנוע שכוב לצד ימין של רכבו וכן הבחין בנזק אשר אירע לרכב.

מעדותו זו של בעלי הרכב המבוטח עולה בבירור כיצד אירעה התאונה וזאת כמתואר בכתב התביעה. עוד עולה כי מגע האופנוע ברכב מבוטח התובעת הוא אשר גרם לנזק המתואר בחוות דעת שמאי התובעת.

הנתבע 2 בעדותו שלו, אישר את הפרטים אותם מסר העד מר טבת. הוא אף הדגים כיצד עצר הנתבע 1 את רכבו, עשה פרסה במקום אסור, הוא מצדו פגע ברכב הנתבע 1 עם האופנוע ונפל ממנו באמצע הנתיב. הצדדים אינם חלוקים איפה בדבר האופן שבו אירעה התאונה – רכב הנתבע 1 עצר במסלול נסיעתו, ביקש לעשות פניית פרסה במקום אסור, האופנוע של נתבע 2 אשר היה אחריו לא הספיק לעצור ופגע בו. מהפגיעה עף האופנוע אל עבר רכב מבוטח התובעת וגרם לנזקים.

שיעור הנזק לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים ולפיכך אני קובעת את שיעור הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי אשר הציגה התובעת ולאישורים מטעמה בדבר ביצוע תשלומים למבוטח.

אשר לשאלת האחריות – הנתבע 1 לא הגיש מטעמו כתב הגנה על אף שכתב התביעה הומצא לו כדין בהתאם לאישור המסירה המצוי בתיק. הוא אף לא התייצב לדיון , על מנת לתן עדותו באשר לאופן קרות הדברים. בשים לב לעדויות אשר נשמעו בפני, ביצע הנתבע 1 עצירה פתאומית בכביש ופניית פרסה אסורה במקום בו קיים קו הפרדה רצוף. נוכח האמור לעיל, אחראי הנתבע 1 לקרות התאונה בה פגע בו הנתבע 2 באופנועו. משכך הוא אף אחראי לקרות התאונה השנייה בה פגע האופנוע כתוצאה מהמגע בין שני כלי הרכב, ברכב מבוטח התובעת. אלא שלנתבע 2 יש ליחס אשם תורם בקרותן של שתי התאונות. הנתבע 2 העיד כי פגע ברכב הנתבע 1 בעת שזה עצר באמצע מסלול הנסיעה בפתאומיות וביצע פניית פרסה במקום אסור. רכב הנתבע 1 נפגע בהתאם להודעת העד מר טבת בחלקו השמאלי ומראת הצד השמאלית שלו הייתה שבורה. הדברים מעידים כי פגיעת האופנוע ברכב הנתבע 1 הייתה כאשר רכב הנתבע 1 כבר היה במהלך ביצוע אותה פניית פרסה. כלומר, לו היה הנתבע 2 נוהג בהתאם לתקנות התעבורה במהירות סבירה ותוך שמירת מרחק סביר, היה ביכולתו להספיק לעצור בטרם המגע ברכב הנתבע 1, או לכל הפחות לצמצם את הפגיעה, כך שיתכן ומעוף האופנוע לכיוון רכב מבוטח התובעת היה נמנע. העובדה כי הנתבע 2 נפל מן האופנוע והאופנוע המשיך בתנועתו אל עבר רכב מבוטח התובעת, מעידה על מהירות נסיעתו הגבוהה של הנתבע 2 שלא בהתאם לתנאי הדרך (המדובר בכביש עירוני, בסמוך לצומת). הנתבע 2 אשר היה מודע לכך שאופן הפגיעה ברכב נתבע 1 מעיד על אופן נהיגתו שלו, ניסה בעדותו להצניע את חלקו בקרות התאונה והעיד "יכול להיות שהיה מים. אני עצרתי את האופנוע והתנגשתי באוטו" (ראה עמ' 3 שורה 15 לפרוטוקול). הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי האופנוע של הנתבע 2 ניזוק בתאונה ועל אף שחזר והעיד כי הנתבע 1 הוא האשם בקרות התאונה, הוא לא טרח כלל לפנות אל הנתבע 1 בגין נזקיו. לא באמצעות הודעת צד ג' בהליך זה ואף לא בתביעה נפרדת מטעמו. טענותיו כי הדבר נעשה בשל העדר יכולתו הכלכלית של הנתבע 1 או בשל העובדה כי ביקש לחסוך באגרה, הן יותר מתמוהות לאור הנזק אשר אירע לאופנוע. הנתבע 2 העיד כי היה זה אופנוע חדש אשר בו נהג כשבועיים בלבד עובר לתאונה ולאחר התאונה האופנוע לא היה במצב נסיעה (ראה עמ' 3 שורות 27 -30 לפרוטוקול). אין זאת אלא כי הנתבע 2 היה מודע לחלקו באחריות לקרות התאונה ובשל כך ביקש בין היתר להימנע מפניה בתביעה המתאימה אל הנתבע 1, באשר לנזק.