תא"מ 1576-02-14 נסאר נ' גזאל ואח'

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים בהעדר הגנה ביום 2.4.14. על פי פסק הדין חויבו המבקשים לשלם למשיב סך של 35,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

2. פסק הדין ניתן על סמך אישורי מסירה מיום 5.2.14, חתומים לכאורה על ידי אמם של המבקשים, גב' מייסר.

3.בכתב התביעה נטען, כי המשיב נתן למבקש מס' 1 הלוואה בסך 30,000 ₪, בשנת 2009, וזאת על רקע יחסי ידידות ואמון בין הצדדים. להבטחת פירעון ההלוואה נתן המבקש מס' 1 למשיב שיק של המבקש מס' 2, שהינו אחיו. השיק חולל בשל הגבלת החשבון, וההלוואה, על פי הנטען, לא נפרעה.

4. לטענת המבקשים, כלל לא קיבלו לידיהם את כתב התביעה. לבקשה צרפו תצהיר של אמם, הטוענת כי כתב התביעה כלל לא התקבל לידיה, וכי שני בניה המבקשים אינם מתגוררים בביתה.

לטענתם, לא נודע להם אודות פסק הדין עד אשר נודע להם על הליך שננקט נגדם בלשכת ההוצאה לפועל. אף אזהרת ההוצאה לפועל לא הומצאה להם.

לגופו של עניין, לטענת המבקשים, כלל לא קיבלו הלוואה מהמשיב. לטענתם, המבקש מס' 1 קיבל מהמשיב תשלום של 30,000 ₪, לצורך גיוס קולות לתמיכה במועמד אשר המשיב תמך בו לראשות המועצה. השיק ניתן כדי להבטיח את גיוס הקולות. אותו מועמד אכן נבחר. בחלוף כמה שנים פנה אליו המשיב שוב על מנת לגייס קולות, אלא שהמבקש לא הסכים לכך (בשל כך שהמשיב לא קיים תנאי נוסף שנדרש לקיימו ב-2009), ומכאן נולדה תביעה זו.

לטענת המבקש מס' 2, הוא כלל אינו חתום על השיק, הוא לא מסר אותו, והוא לא ידע כי נעשה שימוש בשיק שלו.

5. לטענת המשיב, כתב התביעה הומצא כדין, באמצעות הדואר, ולא במסירה אישית. פקיד הדואר הוא שמסר את כתבי התביעה לידי אמם של המבקשים.

עוד טוען המשיב, כי פסק הדין נשלח למבקשים על ידי מזכירות ביהמ"ש, ונמסר לידי אחיהם (עובדה שהמבקשים כלל לא התייחסו אליה בבקשתם).