תא"מ 15585-08 עטון נ' אבו עמאר

1.התובעים הגישו כנגד הנתבע תביעה כספית בגין נזק שנגרם למכוניתם על ידי הנתבע.

2.ביום 2.12.08 ניתן פסק דין כנגד הנתבע מאחר ולא הגיש את הגנתו במועד .

3.פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה ותצהיר מטעם המוסר ולפיו נמסר כתב התביעה לנתבע אך זה סירב לחתום על אישור המסירה.

4.רק ביום 12.11.13 עתר הנתבע להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין.

5.בבקשה ובתצהיר התומך בה טוען הנתבע כי מעולם לא קיבל לידיו העתק מכתב התביעה ו/או מכתב ההתראה וכי רק לאחרונה נודע לו כי קיים נגדו תיק הוצל"פ.

הנתבע מוסיף וטוען כי אין לו כל אחריות לאירוע התאונה ולנזקים כנטען בכתב התביעה .

6.התובעים מתנגדים לבקשה . לשיטתם הן כתב התביעה והן האזהרות מטעם לשכת ההוצאה לפועל בו הוגש פסק הדין לביצוע נמסרו כדין לידי הנתבע ואף ננקטו נגדו הליכים שונים לגביית החוב.

כתוצאה מאותם הליכים פנה הנתבע לב"כ התובע והבטיח להביא לסילוק החוב אולם לא עמד בה.

עו"ד טוען ב"כ התובע כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב שכן לא רק שהוגשה לאחר שהנתבע כבר ידע על קיומם של הליכים נגדו אלא אף הגיש את הבקשה באמור בלא שהצטייד בארכה מטעם בית המשפט.

ב"כ התובעים ממשך וטוען כי ייגרם להם נזק אם יבוטל פסק הדין וזאת לאור הזמן הרב שחלף והסתמכותם עליו.

7.לאחר שעיינתי בחומר ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

יש לציין כי הנתבע ידע על קיום ההליכים כנגדו והן מכח העובדה כי לא סתר את התובעים באשר לאמור בתצהירו של המוסר מטעמים והעיקר מהעובדה כי לאחר שנודע לו על ההליכים כנגדו פנה בחודש מאי 2012 לב"כ התובעים בהבטחה להסדיר את העניין.

מאז מועד זה חלפה תקופה משמעותית שבמהלכה לא נקט בכל הליך לתשלום החוב ולחילופין להגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד.

אמירתו של הנתבע כי רק לאחרונה נודע לו על קיום התביעה כנגדו אינה ראויה להתקבל. הנתבע משיקוליו לא טרח לציין מהו המועד המדויק שבו נודע לו על קיום ההליכים שכן אי הגשת הבקשה במועד מחייבת קבלת ארכה מטעם בית המשפט. אמירה כללית וסתמית זו יש בה כדי להעיד כי הנתבע אינו מגלה את המצב העובדתי האמיתי בו קיבל לידיו את כתבי בית הדין.

לו זו אף זו, אף גרסת ההגנה הינה כללית ובלתי מפורטת.

8.נוכח האמור לעיל הבקשה לביטול פסק דין נדחית.