דאוד נ' סבאג ואח'

א – ההליך

בפניי תביעה לאכיפת חיוב כספי.

אין חולק כי בין התובע, קבלן שיפוצים ותיקונים בהכשרתו, לבין הנתבעות, שהנן אחיות, נכרת הסכם לשיפוץ דירה ברחוב עספור 9 בחיפה (להלן: "הדירה").

עוד אין חולק כי הנתבעות המציאו לידי התובע כתב כמויות שנערך על-ידי אדריכלית מטעמן (להלן: "רנא"), התובע תמחר את העבודות הכלולות בכתב הכמויות והנתבעות אישרו את הצעת המחיר בסך 61,775 ₪.

לטענת התובע התבקש במהלך ביצוע העבודות לבצע עבודות נוספות, שלא נכללו בכתב הכמויות, לגביהן הוסכם כי ישולם סכום נוסף של 5,250 ₪, וכן עבודות נוספות שעלותן המוסכמת עומדת על סך 2,650 ₪ - כך שהעלות של כלל העבודות שביצע התובע הנה לטענתו 69,675 ₪.

הנתבעות אינן חולקות על הסכום הנקוב בכתב הכמויות, אולם לטענתן אמר להן התובע, לא אחת, כי עלות העבודה לא תעלה על 50,000 ₪. הנתבעות חולקות כי הוסכם על סכומים נוספים מעבר לאלה הנקובים בכתב הכמויות והצעת המחיר.

בנוסף, חלוקים הצדדים בשאלת הסכום ששולם עד כה לתובע. לטענת התובע שילמו לו הנתבעות עד כה 29,000 ₪ בחמישה תשלומים (5,000, 5,000, 10,000, 5,000, 4,000). לטענת הנתבעות, לעומת זאת, שילמו לתובע 39,000 ₪ (שלושה תשלומים בסך 10,000 ₪ ותשלום נוסף בסך 9,000 ₪).

ב – טענות הצדדים

לטענת התובע ביצע את כל העבודה שהתבקש לבצע, במועד ובאיכות טובה, ולפיכך הנו זכאי לשכר העבודה עליו הוסכם. מאחר והנתבעות שילמו עד כה 29,000 ₪, הנו זכאי ל-40,675 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

עוד טוען התובע כי מלכתחילה סוכם כי העבודה תארך חודש, אולם הנתבעות הוסיפו כ-30% מהיקף העבודה שנדרשה ולפיכך התארך זמן ביצוע העבודה בהתאם (ע' 2, ש' 13-14).

הנתבעות טוענות כי שילמו לתובע 39,000 ₪ ולא 29,000 ₪ כדבריו, וכי מסכום זה יש לקזז מע"מ, שכן הצעת המחיר שהגיש כללה מע"מ בעוד התובע אינו חב במע"מ בהיותו עוסק זעיר.

לטענת הנתבעות התובע אינו קבלן שיפוצים כפי שהציג עצמו, העבודה בוצעה באיכות ירודה, ולא הושלמה במועד עליו הוסכם (עד יום 13.4.2016). עוד טוענות הנתבעות כי בשל איכות העבודה עליהן לתקן את העבודות שביצע התובע. הנתבעות אף צירפו לתצהיר שהוגש מטעמן הצעת מחיר של הקבלן דאוד עאדי, לפיה הוא מעריך את עלות התיקונים בסך 48,906 ₪ (כולל מע"מ).

לבסוף, טוענות הנתבעות כי הן זכאיות לקזז מכל סכום בהן תחוייבנה, ככל שתחוייבנה, את הסכום הנדרש לביצוע התיקונים על פי הצעת המחיר של הקבלן דאוד עאדי, וכן סכום נוסף של 1,000 ₪ ששילמה הנתבעת מספר 2 (להלן: "רוז") עבור כיור אמבטיה שרכשה בעצמה.

ג – טענות מקדמיות

לטענת התובע בסיכומי התשובה שהגיש, טענות הנתבעות הנן מסוג הודאה והדחה, ולפיכך נטל הראייה עליהן.

אני דוחה טענה זו.

טענה מסוג "הודאה והדחה" קמה רק מקום בו מודה הנתבע בכלל העובדות המהוות את עילת התביעה, ומוסיף טענה נוספת (היא ההדחה), המהווה בסיס לטענתו כי אין לחייבו בסעד הנתבע. ואולם, די בכך שהנתבע מכחיש אחת מן העובדות המקימות את עילת התביעה, ובענייננו, העובדה כי העבודה בוצעה באיכות סבירה, כדי שטענתו לא תיכנס לגדר טענה מסוג "הודאה והדחה". ויודגש, טענה לגבי איכות העבודה מהווה חלק מעילת התביעה (לעניין זה ר' סעיף 45 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע כי "חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים"). בנסיבות אלה, כפירת הנתבעות בטענתו של התובע ביחס לאיכות העבודה אינה מהווה הדחה ולא ניתן לומר כי הן מודות בעובדות המהוות את עילת התביעה.

לעניין זה ר' דברי כב' השופטת ב' גילאור בת.א. (ימאות) 53/02 B. Sohtrik Shipping & Agancies Services נ' האנייהRINA :