תא"מ 1538-06-12 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' חמידאן

לפניי מונחת בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה על ידי כב' הרשם יוחנן גבאי ביום 15.11.12, על סך של 17,295 ₪. כמו כן מונחת בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין, תגובת המשיבות לבקשות ותשובת המבקש לתגובה.

לאחר קבלת כל כתבי הטענות בבקשות ניתנה החלטתו של כב' הרשם גבאי בדבר המלצה להגיע לפשרה בקבלת הבקשות, ולחילופין אם אין הסכמה, ביקש שהצדדים יודיעו אם הם מבקשים לחקור לגבי התצהירים.

משהודיעו המשיבות כי הן מבקשות לחקור, נקבע דיון בפניי. לאחר קיום הדיון וביצוע החקירות, הציע מותב זה הצעת פשרה לצדדים. הצדדים לא קיבלו את הצעת הפשרה, ולפיכך הוריתי על הגשת הסיכומים בכתב.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

לאחר עיון בכל כתבי הטענות, בפרוטוקול הדיון ובסיכומים, עולה כי המבקש חזר על גרסתו בחקירה כי הוא איננו אשם בתאונה, נשוא כתב התביעה ופסק הדין. הוא העיד כי לאחר שפנה שמאלה, נכנס בו רכב מצד ימין. עוד הוסיף כי שני נוסעים שהיו עימו נפצעו ופונו באמבולנס (ראו עדותו בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון).

מכאן, שסיכויי ההגנה של המבקש טובים ואפשריים ולכן יש להוכיח במסגרת הליך ההוכחות בפני מותב שיפוטי מי אשם בתאונה שכן אם המבקש לא אשם בתאונה הרי שהתביעה כנגדו – תדחה.

לכן, בהתאם לשיקול דעתי יש להורות על ביטול פסק הדין.

מנגד, המבקש איחר בהגשת הבקשה לביטול פסק דין. גרסתו כי נודע לו על פסק הדין רק בחודש ספטמבר 2016 נסתרה בחקירה והוכח כי נודע לו על פסק הדין בחודש מאי 2016 עת הגיש את הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין ביום 1.5.2016. לכן, מדובר באיחור של כ- 4 חודשים בהגשת הבקשה לביטול פסק דין. המשיבות טענו גם כי המבקש ידע על פסק הדין עוד משנת 2013 כיון שתיק ההוצל"פ נפתח בשנה זו. המשיבות צירפו בתגובתן אך ורק ראיות על כך שתיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2013, אך לא צירפו כל ראיה המלמדת כי המבקש ידע על תיק ההוצל"פ אז או שקיבל את האזהרה בתיק ההוצל"פ אז או בכלל, כיון שהעתק האזהרה לא צורף. המבקש גם לא נחקר בנושא זה במהלך הדיון שהתקיים. לפיכך אני דוחה טענות אלו מטעם המשיבה. המבקש מיוצג על ידי הסיוע המשפטי בתל אביב. כבר נקבע בפסיקה כי ייצוג שכזה הינו סיבה וטעם מיוחד להארכת המועד על פי התקנות. לכן, אני מקבלת את שתי הבקשות שהגיש המבקש, מאריכה את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ומבטלת בזה את פסק הדין שניתן ביום 15.11.2012 בהיעדר הגנה.

היות ואני סבורה כי יש לבטל את פסק הדין משיקול דעת ביהמ"ש אין צורך עוד לדון בשאלה האם קיבל המבקש את פסק הדין לידיו או לא, בהתאם להלכה הקובעת כי מספיק לדון בטענות הרלבנטיות העיקריות לתיק, ראו פס"ד בש"א 478/88 בקר נ' שטרן, פ"ד מב(3) 679, 681 ג-ד.

לפיכך אני לא נדרשת ליתר טענות הצדדים, שכן לא מוטלת חובה על בית המשפט לדון ולהכריע בכל טענות הצדדים אלא בטענות המהותיות בלבד.