תא"מ 1536-11-14 שני נ' דורי

בפני תביעה לקבלת שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שהעניקה התובעת, עורכת דין במקצועה, לנתבע.

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.התביעה התבססה על 4 הסכמי שכר טרחה שנחתמו בין הצדדים, כדלהלן: בהסכם הראשון מיום 2.02.12 סוכם על סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ לטיפול בתביעה רכושית, פס"ד הצהרתי, איזון משאבים וסעדים נלווים (להלן: "ההסכם הראשון"); בהסכם השני מיום 21.09.12 סוכם על סך של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ לטיפול במזונות אישה, מזונות קטינה, מדור, אחזקת מדור וסעדים נלווים (להלן: "ההסכם השני"); בהסכם השלישי מיום 15.09.13 סוכם על סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ לטיפול בתביעה לפירוק שיתוף ותביעה לאיזון משאבים (להלן: "ההסכם השלישי"); בהסכם הרביעי מיום 10.03.14 סוכם על סך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ לטיפול בכתב הגנה לפס"ד הצהרתי בתביעה שהוגשה על ידי מר גיורא גוטמן וערעור על פסד הדין בתביעה ההצהרתית שהוגשה על ידי הגב' מיכל דורי (להלן: "ההסכם הרביעי"). הסך הכולל של שכר הטרחה לפי ההסכמים עמד על סך של 82,000 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת התובעת, הנתבע שילם לה סך של 30,800 ₪ כולל מע"מ, ולפיכך הוא נותר חייב לה סך של 73,040 ₪, ומכאן תביעתה.

2.בהגנתו טען הנתבע כי הסכמי שכר הטרחה עוסקים בעניינים זהים, כשלמעשה התובעת מבקשת לגבות שכר טרחה כפול בגין אותו שירות משפטי. כך למשל נטען, כי הנושאים המשפטיים בהסכם הראשון ובהסכם השלישי זהים. עוד נטען כי התובעת ביצעה רק חלק מהטיפול המשפטי בגינו היא דורשת את שכר הטרחה. כך, למשל, במסגרת ההסכם השני היה עליה לטפל בעיכוב הליכים בהוצל"פ והיא לא עשתה זאת. כמו כן, הפעולות שביצעה אינן מצדיקות את שכר הטרחה הגבוה שנתבקש. כך, למשל, בהסכם הרביעי נתבקש שכ"ט בסך של 25,000 ₪ עבור טיפול בהגשת כתב הגנה בתביעה לפס"ד הצהרתי וייצוג בערעור כשבפועל נדרשה התובעת להופיע בדיון אחד בלבד ולהשיב לערעור. הנתבע הוסיף כי התובעת הסבה לו נזק לאחר שייצגה אותו בחוסר מקצועיות והתרשלה במילוי תפקידה. בין היתר נטען כי התובעת לא שיתפה אותו בניהול התיקים ושוחחה עמו שיחות קצרות בלבד לאחר שלא יכולה הייתה להקדיש לו די זמן בשל לידת ילדיה התאומים. כתוצאה מכך הוא נקלע למצב בו הוא עלול לאבד את כל הרכוש שצבר במהלך נישואיו. בהקשר זה נטען כי התובעת לא התנגדה להצעת בית המשפט שלערעור (נשוא ההסכם הרביעי) להשיב את הדיון בתיק לבית משפט המשפט לענייני משפחה, והיא אף לא התנגדה בבית המשפט לענייני משפחה לאיחוד התיקים של הגב' דורי ושל מר גוטמן כנגדו, על אף שבית המשפט לענייני משפחה נטול סמכות לדון בתביעה שהגיש מר גוטמן. על כל אלו טען הנתבע כי בניגוד לטענת התובעת הוא שילם לה סך של כ-50,000 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 19.05.15 נחקרו הצדדים על תצהיריהם.

3.התובעת סיפרה כי ההסכמים נחתמו במועדים שונים, כשבכל פעם הגיע אליה הנתבע עם הליכים משפטיים אחרים לגביהם ביקש להסתייע בשירותיה. תחילה ביקש ממנה לייצגו בקשר לתביעה אחת שהוגשה כנגדו כשהמטרה הייתה ביטול הסכם ממון עליו היה חתום (שאגב, לא הוגש לבית המשפט וההסתמכות עליו היא רק על בסיס טענות הצדדים) ושהקנה זכויות בדירת המגורים שלו (להלן: "הדירה") למר גוטמן, אחי אשתו, על מנת להעמידו במצב שהוא יהיה זכאי ל-50% מהזכויות בדירה. בשיחה שהתנהלה בנוכחות בן דוד של הנתבע, עורך דין במקצועו, היא הבהירה לנתבע כי מדובר בסיכויים קלושים אך הנתבע עמד על כך שהיא תייצגו וחתם על ההסכם הראשון. בהמשך, היא ייצגה אותו והוא נחל הצלחה כשההסכם שפגע בזכויותיו בוטל. היא לא ראתה לנבא קיומם של הליכים נוספים בהמשך והיא אף לא ידעה אם הנתבע יבחר בה לייצגו ככל שיהיו הליכים נוספים. לאחר מכן, בחלוף זמן, פנה אליה הנתבע אחר שהוגשה כנגדו תביעה למזונות ונפתח תיק הוצל"פ בקשר לחוב המשכנתא, ובנסיבות אלו נחתם ההסכם השני. לשאלה כמה דיונים התנהלו בתיק המזונות השיבה כי אין לכך רלוונטיות, וכי לוּ היה צורך היא הייתה מגיעה לכל הדיונים שהיו נדרשים. משנתקבל פסק הדין שביטל את ההסכם בנודע לזכויות הנתבע בדירה היא המליצה לנתבע להגיש תביעה לפירוק שיתוף ולאיזון משאבים, דבר שלא ניתן היה להגיש במועד מוקדם יותר. בשלב זה היא לא ידעה כי הוגש ערעור על פסק הדין בו זכה הנתבע, ובכל מקרה לא היה בערעור כדי לדחות את הדיון בתביעה לפירוק השיתוף בדירה. גם באשר לייצוג בערעור נטען כי אין רלוונטיות למספר הדיונים, וככלל יעילות של עורך דין המביאה לסיום סכסוכים מהר יותר אינה חסרון. במסגרת הערעור החזיר בית המשפט את הדיון בשלוש התביעות לערכאה הראשונה. לדבריה, בשלב זה לא היה מקום לאחד את העניינים כולם תחת הסכם שכר טרחה אחד חדש, אחר שכבר נחתמו הסכמים ונעשו פעולות בשלוש התביעות השונות, כל אחת לעצמה. באשר לתביעה שהגיש מר גוטמן ציינה התובעת כי הגישה בקשה לדחות את המועד להגשת כתב הגנה בתיק זה עד לאחר הדיון בערעור אך בית המשפט דחה את בקשתה ולכן נוצר הצורך להגיש כתב הגנה.

4.הנתבע אישר בעדותו את קיומם של ההליכים נשוא הסכמי שכר הטרחה והפעולות שנקטה בהן התובעת. הוא ציין כי האמין בתובעת שיש לו סיכוי להצליח בהליכים השונים ובסופו של דבר הפסיד הכול. לדבריו, התובעת יכולה הייתה למנוע ממנו מלהגיע למצב זה אך היא העדיפה את האינטרסים הכלכליים שלה.

דיון והכרעה

5.ראשית יצוין כי מלבד בנוגע להסכם השלישי לא הייתה מחלוקת כי הנתבע חתם על ההסכמים והוא לא ביקש להתנער מתוקפם. באשר להסכם השלישי טען הנתבע כי חתימותיו על גבי ההסכם השלישי נחתמו בטרם היו רשומות לידן המילים הרשומות לידן עתה, ובשעה שחתם על המסמך הוא היה ללא התוספות בכתב ידה של התובעת. לדבריו, הוא חתם על המסמך בשעה 23:00 בלילה מתוך אימון בתובעת ומבלי שראה את הכתוב.

6.צודקת התובעת כי בין אם הנתבע חתם על המסמכים מבלי לקוראם בשל אמונו בתובעת ובין אם חתם באופן רשלני מבלי שעיין בהם כראוי, אין בטענתו כדי לאיין את התחייבויותיו על סמך חתימות אלו. ההלכה היא כי חזקה על אדם החותם על מסמך כי קרא את תוכנו והבינו, וודאי מקום בו מדובר במסמך מהותי וקצר, וככלל אדם החותם על מסמך בלי שטרח לעיין בו לא יישמע בטענת לא נעשה דבר (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.11)). מי שמבקש לסתור חזקה זו מוטל עליו נטל כבד להוכיח את גרסתו (ע"א 9538/06 סגל נ' בנק לפיתוח ומשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו, 10.06.08)), ומה גם שבמקרה זה איני נותן אימון בעדות הנתבע, שכן לפי דבריו של הנתבע הוא לא אך חתם בתחתית המסמך אלא שהוא חתם שלוש חתימות בתוך המסמך כשאין רשום דבר לצידן. טענתו של הנתבע בבית המשפט כי התובעת אמרה לו שירשום את חצי מהבית על שמה, בלתי מסתברת בעליל והיא מלמדת על חוסר מהימנותו של הנתבע.

בנסיבות אלו שעה שהנתבע חתם על ההסכמים יש לדון בטענותיו מדוע הוא פטור מלמלא אחר התחייבויותיו בהם ומלשלם את שכר הטרחה. אדון בטענות אלו אחת לאחת.

7.ראשית באשר לטענה בדבר אי ביצוע השירות המשפטי בגינו התחייב הנתבע לתשלום שכר טרחה. טענה זו ראוי היה שלא תיטען שעה שהנתבע הודה בפה מלא בעדותו בבית המשפט כי קיבל את מלוא השירותים נשוא הסכמי שכר הטרחה. באשר להסכם הראשון הודה הנתבע כי הוגש כתב הגנה, היו שני דיונים וניתן פסק דין. באשר להסכם השני הוא אמנם טען תחילה כי לא הוגשה בקשה לעיכוב הליכים בהוצל"פ, ואולם כשהוצג בפניו התצהיר עליו חתם במסגרת הבקשה בתיק ההוצל"פ, השיב כי הוא מתקשה לזכור אם חתם על התצהיר והוסיף כי מאחר וסמך על התובעת הוא "יכול היה לחתום על כל דבר". בנוסף הוא אישר כי הוגש כתב הגנה בתביעה למזונות אישה וקטינה, התקיים דיון אחד, וניתן פסק דין. באשר להסכם השלישי הודה הנתבע כי הוגשה התביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים. באשר להסכם הרביעי טען ב"כ הנתבע בסיכומיו כי הערעור נשוא הסכם זה כלל לא הוגש על ידי התובעת. לדבריו, הערעור הוגש על ידו, ואולם מעבר לעובדה כי לא נשמעה עדות על כך ולא צורף כל מסמך שיש בו לאמת עניין זה וב"כ הנתבע אינו יכול להעיד על כך בסיכומיו, הרי שבחקירתו של הנתבע הוא הודה כי היה דיון בערעור וניתנה החלטה וכי הוגש כתב הגנה בתביעה לצו עשה, בקשה לדחיית על הסף וסיכומים, וניתן פסק דין. משהודה הנתבע במפורש כי קיבל את השירותים עבורם שכר את שירותיה של התובעת במסגרת ההסכמים אין כל פגם בכך שהתובעת לא הציגה את כתבי בית הדין שהגישה במסגרת ההסכמים השונים.

8.באשר לטענה בדבר כפילויות בין הסכמי שכר הטרחה ודרישת תשלום בכפל בגין אותו שירות משפטי. בעניין זה הצביע ב"כ הנתבע על כפילות בין ההסכם הראשון שעניינו "תביעה רכושית" לבין ההסכם השלישי שעניינו "תביעה לפירוק שיתוף", וכן על כפילות בין ההסכם הראשון שעניינו "פסק דין הצהרתי", לבין ההסכם הרביעי שעניינו "כתב הגנה בתביעה לפסק דין הצהרתי". ואולם, צודקת התובעת כי אין כפילות בין ההסכם השלישי לראשון. בהסכם הראשון נתקבלה עמדת הנתבע לביטול הסכם הממון אך טרם הבשיל המועד לתביעה לאיזון משאבים. בנסיבות אלו נוצר צורך להגיש תביעה לפירוק שיתוף על מנת שהנתבע יוכל לקבל את חלקו בדירה וכן להגיש תביעה לאיזון משאבים במועד מאוחר יותר. פשיטא כי אין כפילות בין ההסכם השני העוסק בתביעת מזונות לבין ההסכם הרביעי העוסק בעניין אחר - תביעתו של מר גוטמן כנגד הנתבע וכן בייצוגו בערכאת ערעור. אכן, גם ההסכם הראשון עניינו תביעה לפסק דין הצהרתי, ואולם הוא עוסק בתביעה שהגישה הגב' דורי בעוד שההסכם הרביעי עוסק בתביעה שהגיש מר גוטמן והולידה צורך להגשת התגוננות בנפרד. התובעת ציינה בעדותה בעניין זה כי ביקשה מבית המשפט לדחות את הגשת כתב ההגנה בתביעה זו עד למתן החלטה בערעור ואולם בקשתה נדחתה ולא נותרה ברירה אלא להגיש כתב הגנה ובהמשך לכך גם התקיים דיון בתובענה. עדות זו לא נסתרה.

9.באשר לטענה כי התובעת היא זו שעודדה את הנתבע לעמוד על קיום ההליכים המשפטים תוך הבטחות שווא כי קיים לו סיכוי של ממש להצליח בהם, לא זו בלבד שעדותו של הנתבע בעניין זה לא הותירה רושם מהימן, אלא שהימנעותו להביא את בן דודו, שהינו עורך דין, שנכח בפגישה בה סוכם על הייצוג ונחתם ההסכם הראשון כדי לתמוך את טענותיו, מקימה חזקה לפיה לוּ היה העד מתייצב למתן עדות, גרסתו לא הייתה תומכת בטענות הנתבע. אני מבכר אפוא, את גרסת התובעת כי היא ציינה בפניו כי הסיכויים להצליח הם קלושים, ובוודאי שלא הורם הנטל להוכיח שנאמר ההיפך, כאמור. יש לזכור גם כי הנתבע היה נתבע באותו הליך ולכן הסיכון בהתגוננות היה אך שכר הטרחה לתובעת, כשמנגד לפי טענתו הגנתו נועדה לשכנע את בית המשפט כי הוא זכאי ל-50% מהדירה ולא אך ל-20% דבר שהיה יכול לגרום לו הפסד ניכר וודאי נוכח גובה המשכנתא הגבוה מהחלק שהיה עתיד לקבל. גם אם יש ממש בטענה של הנתבע, שלא גובתה במסמך כלשהו, כי גם לוּ טענתו הייתה מתקבלת בסופו של יום (במידה והערעור שהוגש היה נדחה) התוצאה הייתה שהוא היה מקבל חצי מיליון ₪ אך נאלץ לסלק משכנתא בגובה של 600,000 ₪, אין בכך כדי ללמד שייצוגו לא היה משתלם, שכן על פניו לולי שהנתבע היה מתגונן, הנזק שלו היה גדול עוד יותר שכן לפי ההסכם שלביטולו נדרשה התובעת במסגרת השירות המשפטי שהעניקה לנתבע, הוא היה זכאי, כך לפי טענות הצדדים, אך ל-20% משווי הדירה.

10.גם איני סבור כי היה על התובעת לפרט באותו מעמד בפני התובע כי במידה והגנתו תתקבל יהיה צורך להגיש תביעה בשלב מאוחר יותר לפירוק שיתוף ולאיזון משאבים ולקבוע שכר טרחה כבר באותו שלב להליכים אלו, ככל שהנתבע ייבחר שהיא זו שתייצגו באותם הליכים. בכל מקרה, ברור שההתגוננות כנגד אכיפת הסכם הממון שהיה קיים עת הוגשה התביעה לא כלל בתוכו ייצוג גם בפירוק שיתוף ובתביעה לאיזון משאבים מבלי שהדבר צוין במפורש בהסכם שכר הטרחה. גם איני סבור כי התובעת הייתה חייבת לציין בפניו כי ייתכן ויהיו הליכי ערעור שיגררו עליות נוספות. מה גם שלמעשה בכל ההסכמים צוין במפורש כי שכר הטרחה אינו כולל הגשת כתבי טענות נוספים במידה ויהיה צורך בכך. התובעת נתבקשה תחילה לייצג את הנתבע בהליכים ספציפיים שהעביר אליה - בתביעה רכושית, פס"ד הצהרתי, איזון משאבים וסעדים נלווים, ולא הייתה כל סיבה שהיא תציין בפניו כי במידה ותוגש תביעת מזונות יהיו לו עלויות נוספות, או במידה ותוגש תביעה של מר גוטמן יהיו לו עלויות נוספות.