זליגר נ' דמרי

מבוא

באתר המרשתת של הנתבע (להלן: "האתר"), עורך דין במקצועו, פורסם עותק של כתבה מן העיתון "ישראל היום" (להלן: "העיתון") במסגרתה נכללה גם תמונה שלו עם הזמר משה פרץ אותו ייצג בענין מסויים, תמונה שצילם התובע (להלן: "התמונה").

אין הצדדים חלוקים על כך שמדובר ביצירה אומנותית על פי הגדרתה בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: "החוק") אשר יש לגביה זכות יוצרים לפי סעיף 4(א) לחוק, כי הנתבע לא קיבל אישור מן התובע לפרסם תמונה זו ואף על כך שהתמונה פורסמה בעיתון ממנו הועתקה לאתר כאשר שמו של התובע מתנוסס על גביה, כך שלא נפגעה זכותו המוסרית.

עוד אין הצדדים חלוקים על כך שבסופו של יום הוסרה התמונה מן האתר קודם להגשת התביעה אלא שמועד ההסרה המדוייק שנוי ביניהם במחלוקת.

התובע עותר לחיוב הנתבע לפצותו בסך 15,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים שלו בתמונה ובהוצאות ריאליות נוכח התנהלות הנתבע בעקבות פניות ב"כ אליו.

הנתבע טוען כי זכות היוצרים שייכת לעיתון ולא לצלם כך שלא הופרה זכותו וכי גם אם לא אלה פני הדברים הרי שהוא מפר תמים נוכח סברתו זו.

עוד טוען הנתבע כי מדובר בתביעה המהווה ניצול לרעה ובחוסר תום לב של הוראות החוק, כי התמונה הוסרה מיד לאחר פנית ב"כ התובע אליו, וכי הלה לא נתן לו הזדמנות לתקן את מחדלו תוך זמן סביר ואף כי מערכת היחסים שבין עוה"ד הפליליים, שהוא נמנה עליהם, לבין הצלמים היא כזו שיש בה כדי להשליך גם על היחסים הנוגעים להפרה כזו.

עוד טען הנתבע כי גם אם תתקבל טענתו העקרונית של התובע הרי שסכום הפיצוי הנתבע אינו סביר לאחר שגם התובע אישר כי הסכום שהיה מצפה לקבל מאתר מסחרי עבור תמונה כזו נמוך משמעותית מסכום התביעה.

קיימות בכתב ההגנה טענות נוספות שהנתבע זנח בסיכומים מטעמו ואינני מוצא צורך לדון בהן ובחינת הטענות ביתר פירוט תובא אגב הדיון וההכרעה בהן.

דיון והכרעה

א. האם בוצע שימוש מפר

סעיף 64 לחוק קובע –

"החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:

(1)מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה ..."

סעיף 33(1) לחוק קובע –

"היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה"

לכאורה, איפוא, התובע הוא בעל זכות היוצרים בתמונה.