תא"מ 15319-10-15 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' יוספי ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 07.08.2014, בין כלי רכב, מ"ר 18-297-12 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 37-657-62 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות קרות התאונה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בפתח הדיון בתביעה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית למסקנתי.

5.1.לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה המוטל לפתחה ולהראות כי דלת רכבה הייתה פתוחה טרם בואו של רכב הנתבעים משמאלו בחניה.

בהקשר זה ייאמר כי היה זה אך מתבקש כי התובעת תציג תמונות נזק לרכב התובעת ובייחוד תמונות נזק לדלת השמאלית הקדמית כולה ולא רק לקצה הקרוב לכנף השמאלית הקדמית של רכב התובעת.