תא"מ 15276-03-16 מועצה מקומית אורנית נ' פיגולוב ואח'

לפניי תביעת נזיקין בגדרה התובעת, המועצה המקומית אורנית, תובעת מאת הנתבעים מס' 1-3, נהג רכב משא, הבעלים של רכב המשא והמבטחת הרלבנטית, פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו למחסום המוצב בשער הישוב וזאת בעקבות תאונה מ- 20/5/15.

התובעת טענה כי האחריות לקרות אירוע התאונה מוטלת על הנתבעים באשר הנתבע מס' 1, נהג רכב המשא, לא עצר את רכבו קודם הכניסה לשער הישוב ואגב כך פגע במחסום. כן מעלה התובעת טענות נוספות המבססות לשיטתה אחריותו של הנתבע מס' 1 לקרות התאונה. הנתבעים מצדם חולקים מכל וכל על שאלת האחריות, ולשיטתם לא נפל רבב במעשיו של הנתבע מס' 1 שכן הוא הגיע לשער הישוב עת המחסום היה מורם, וכי אך משהחלק הקדמי של רכב המשא כבר חלף מתחת למחסום, לפתע, זה החל לרדת בחזרה על רכב המשא ונעצר על החלק המפריד בין החלק הקדמי של רכב המשא "הקבינה" לבין ארגז הקירור.

הצדדים הסמיכוני להכריע את הדין בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984 (להלן- "החוק"), וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון מ- 15/12/16.

על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהנתבע מס' 1 במהלך חקירתו הנגדיות בבית המשפט (התובעת בחרה שלא להעיד מטעמה עדים אף לא השומר בשער) , ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות סרטוני האבטחה שהוצגו לעיוני במהלך הדיון, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הרלוונטיים, ומשלא הוצגו לפניי חוות דעת מקצועית מתאימה לגבי מנגנון הפעולה של המחסום או עדות סדורה של השומר בעניין זה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. יש לזכור שנטל ההוכחה מוטל על התובעת ולא על הנתבעים, ובנסיבות העניין, התובעת לא עמדה בנטל. אף אם ניתן לסבור שיש לייחס לנתבע מס' 1 אחריות, ולו חלקית לקרות התאונה, עדיין עיקר האחריות מוטלת בראש ובראשונה על התובעת עצמה אשר הציבה שומר בכניסה שהיה אמור לפקח על מנגנון הפעולה של המחסום, באופן שזה לא יהא הוגן או סביר לחייב את הנתבעים באחריות לתאונה. בל נשכח שהשומר לא הובא למתן עדות במשפט דבר שיש לזקוף לחובת התובעת.

זאת ועוד, מסרטוני האבטחה שהוצגו לעיוני לא ניתן לראות בבירור באיזה מצב בדיוק היה המחסום בשביר השנייה שרכב המשא נכנס בשער הכניסה של הישוב.

בנסיבות העניין, אין מנוס אלא להורות על דחיית התביעה, כאמור. ונוכח התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי לחייב בהוצאות.

בשים לב להסכמת הצדדים באשר לדרך ההכרעה בהתאם להוראת סעיף 79 א' של החוק, כאמור, אני פוטר מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.