תא"מ 15215-08-14 ש. שלמה רכב בע"מ ואח' נ' כהן ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 38,405 ₪, ותביעה שכנגד כספית ע"ס 11,352 ₪, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 08.11.2013, בין כלי רכב, מ"ר 89-790-70 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 19-439-78, רכב הנתבעות (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה, ועדת ראייה נוספת מטעם הנתבעות שהייתה ברכב הנתבעות בעת קרות התאונה.

4.כמו כן, בפתח הדיון בתביעה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר להם כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו נהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%.

הגם שב"כ הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מאמין יותר לגרסתה של נהגת רכב הנתבעות ושל העדה מטעמה, לפיה נסעה בנתיב הימיני, וכי רכב התובעת "חתך" את נתיב נסיעתה בסטייה חדה ימינה, כאשר הוא מגיח משמאל על מנת להיכנס לתחנת הדלק.

הגם שישנן סתירות בין עדותה של נהגת רכב הנתבעות לבין עדותה של עדת הראייה שישבה עמה ברכב, עדיין אני מוצא שגרסתה יותר מהימנה.

משכך, עיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהג רכב התובעת. יחד עם זאת, איני פוטר את נהגת רכב הנתבעות, שצריכה הייתה ויכולה הייתה להיות ערנית יותר למתרחש בכביש ולנהוג בזהירות יתירה ולנקוט באמצעים למניעת התאונה. חיזוק לכך אני מוצא לאור מוקדי הנזק ברכב התובעת הינו בפינה הימינית האחורית, דבר המצביע על כך שכל גוף רכב התובעת כבר עבר את רכב הנתבעות.