תא"מ 15166-07-14 ליסיה נ' נורדמן

הצדדים הסמיכוני ליתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, תוך שהוסכם מפורשות כי ביהמ"ש יהא מוסמך לקבל את התביעה במלואה או להורות על דחייתה.

המחלוקת נוגעת לנסיבות אירוע תאונת דרכים מיום 28.9.13, בה היו מעורבים התובע, אשר נסע בזמנים הרלוונטיים לתאונה ברכב מ.ר. 9487008 והנתבעת 1 אשר נהגה ברכב מ.ר. 8530260.

בדיון העידו שני הנהגים והעיד עד נוסף מטעמו של התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על מצורפיהם, לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, לאחר שצפיתי בסרטון המתעד את התאונה (ובתמונות שנקלטו מהסרטון) ועיינתי בתיק המשטרה, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

אנמק בתמצית;

ראשית אומר כי עדותו של התובע לא היתה מהימנה כלל, שכן בדיון העיד כי רכבה של הנתבעת עקף אותו מצד ימין, עלה על המדרכה ואף על אבן השפה אותה רואים בתמונות ת/1 ו'דחף' את רכבו הצידה, זאת חרף העובדה כי בסרטון ובתמונות שהוגשו, רואים כי רכבה של הנתבעת נסע, משך כל הזמנים הרלוונטיים לתאונה, על הכביש בלבד.

גם עדותו של העד (מכר/חבר של התובע), לא ניתן לקבלה מאותה סיבה. בהקשר זה יצוין כי בטופס ההודעה ובהודעתו של התובע במשטרה, לא נמסר דבר קיומו של העד. 

שנית, מהסרטון עולה כי הכביש בו נסעו הנהגים הוא דו סטרי, כאשר בכיוון נסיעתם הכביש רחב וככל הנראה מאפשר נסיעה של שני רכבים במקביל. רכבה של הנתבעת נסע בחלק הימני של הכביש, בנתיב הימני צמוד לימין, בעוד שרכבו של התובע היה בחלק השמאלי או במרכזו של הנתיב.

בזמן שהנתבעת נסעה ישר, ביקש התובע לפנות ימינה אל מתחם החנייה בצד הימני של הכביש. הוא עשה כן, ללא האטה בנסיעה ומבלי שווידא כי מצב התנועה בכביש מאפשר לו לעשות כן, והתנגש בעוצמה ברכבה של הנתבעת.