תא"מ 15014-05-17 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' חדד

לפניי תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובעת, כטענתה, בתאונה שאירעה ביום 18/8/16.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, ביום התאונה נפגע הרכב שבבעלותה, הנהוג בידי מר ויאצ'סלב וייסמן (להלן: "הנהג"), מרכב הנתבע אשר פגע בחלקו השמאלי אחורי של רכב התובעת, תוך ביצוע עקיפה בנתיב היציאה מחניון.

הנתבע מכחיש את עצם קרות האירוע וטוען כי רכבו מעולם לא פגע ברכב התובעת ולא גרם לו כל נזק.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי את העדויות, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

נהג התובעת, העיד לפני בית המשפט כי התאונה אירעה בציר המרכזי של היציאה ממתחם הקניות הממוקם בצומת "סילבר" כאשר רכב הנתבע ניסה להשתלב אף הוא בנתיב הנסיעה ו"שפשף" את רכב התובעת בחלקו האחורי.

לבקשת בית המשפט, הנהג הדגים את אופן התרחשות התאונה והציג בטלפון הנייד שלו את מקום האירוע כאשר שני הרכבים שצולמו מדמים את רכב התובעת ורכב הנתבע. הנהג הציג תמונת רכב התובעת אשר צולמה מיד לאחר קרות אירוע התאונה. עוד העיד הנהג כי הרכב בו נהג היה חדש ואף ביקש להצביע על הסימן בצבע אדום שהותיר רכב הנתבע ברכב התובעת. עוד העיד הנהג כי פרטי רכב הנתבע לא נמסרו לו על אף בקשתו ולשם קבלתם נאלץ לפנות למשטרה עם מספר לוחית רישוי של רכב הנתבע אשר צולמה על ידו לאחר התאונה.

גברת שושנה ויסמן, שהייתה הנוסעת ברכב התובעת ולא נכחה באולם בית המשפט בעת עדות הנהג, חזרה אף היא על תיאור אירוע התאונה ולבקשת בית המשפט הדגימה את התרחשותה שתאמה במדויק את ההדגמה שבוצעה על ידי הנהג. העדה הוסיפה כי רכב התובעת היה במהירות נסיעה איטית של כ-10 קמ"ש.

גב' שירן חדד אשר נהגה ברכב הנתבע ביום האירוע (להלן: "הנהגת") העידה, כי היא עמדה עם רכב הנתבע לפני קו העצירה בחניון כאשר רכב התובעת נצמד אלי רכב הנתבע מבלי שנוצר מגע בין הרכבים והמשיך בנסיעתו. לאחר שהחנתה את רכב הנתבע, ניגש אליה נהג רכב התובעת וטען בפניה בתקיפות כי גרמה לתאונה.

בחקירה הנגדית לב"כ התובעת חזרה הנהגת והעידה כי עמדה עם רכבה לפני קו העצירה ולא שמעה כלל קול פגיעה. עוד העידה כי לאחר שנעמדה לפני קו העצירה היה בכוונתה להחנות את רכבה בצדו השני של מסלול היציאה מחניון. הנהגת העידה, כי צבע רכב הנתבע הינו אדום. הנהגת עמדה על כך כי סימני הפגיעה ברכב התובעת מקורם אינו בתאונה אלא המדובר בפגיעה ישנה. הנהגת הציגה תמונה של רכב הנתבע שצולמה על ידה בטלפון הנייד שלה. בתמונה זו נצפה סימן פגיעה במגן הקדמי של רכב הנתבע.

גב' לינוי חדד שהיתה הנוסעת ברכב בעת קרות התאונה ולא נכחה באולם בית המשפט בעת עדות הנהגת, העידה תחילה כי הנהגת עצרה את הרכב לפני קו העצירה בחניון ובעת קרות התאונה הרכב עמד בעצירה מוחלטת. בהמשך, העידה כי ראתה את רכב התובעת עוקף רכב אחר וכי הנהגת "בלמה ישר" (עמ' 5 ש' 16) הסתכלה ימינה ושמאלה ואזי המשיכה בנסיעה והחנתה את הרכב בחניה. עוד העידה העדה כי הצבע המופיעה על רכב התובעת הוא למעשה סימני חלודה.

בחקירה הנגדית לב"כ התובעת העדה, שהעידה קודם לכן על עצמה כי הינה בעלת זיכרון צילומי, נשאלה האם הפגוש הקדמי של רכב הנתבע נקי מפגיעות והשיבה: "נקי מפגיעות. אני מכירה את הרכב הזה כי אני שוטפת את הרכב הזה הפגוש היה נקי מפגיעות" (עמ' 5 ש' 30).

הנתבע העיד כי הפרטים לא נמסרו לנהג התובעת בעת האירוע כיוון שלא אותרו על ידי הנהגת. עוד העיד כי נהג התובעת ביקש לעשוק אותו ועל כן בדה את התאונה.

עדות נהג התובעת הייתה עקבית, אמינה ותאמה במדויק את הדגמת אירוע התאונה שבוצעה על ידו ועל ידי העדה הנוספת מטעם התובעת. לא זו אף זו, עדותו והדגמתו תאמו במדויק את מיקום ואופי הפגיעה ברכב התובעת, כעולה מהתמונות שצולמו על ידי הנהג מיד לאחר אירוע התאונה. יתירה מכך, הימצאות הסימן בצבע אדום מבין סימני השפשוף ברכב התובעת, כעולה מהתמונה, ועדות הנהגת מטעם הנתבע שנתמכה בתמונת הרכב כפי שהוצגה באמצעות הטלפון הנייד מטעם הנתבע ולפיהן המדובר ברכב בצבע אדום, מחזקת אף היא את גרסת התובעת.

הימצאות סימן פגיעה במגן הקדמי של רכב הנתבע כפי שהוצג מטעמו באמצעות הטלפון הנייד, במיקום התואם את מיקום הפגיעה ברכב התובעת עומדת אף היא לנתבע לרועץ. לא זו אף זו, סביב הימצאות סימן הפגיעה במגן הקדמי של רכב הנתבע נתגלו סתירות פנימיות בעדות הנהגת וכן סתירות בין גרסתה לבין גרסת העדה. כך, טענה הנהגת בעדותה כי רכב הנתבע לא נפגע כלל אך כשעומתה עם סימן הפגיעה המופיעה בתמונה שהוצגה מטעם הנתבע העידה, כאמור, כי המדובר בפגיעה שהייתה ברכב הנתבע מיום רכישתו. העדה, בתורה, אשר הדגישה את זיכרונה הצילומי ואת היכרותה את רכב הנתבע, העידה כי פגוש הרכב נקי מפגיעות.

בעדות העדה נתגלו סתירות נוספות, הן סתירות פנימיות והן סתירות בין עדותה לבין עדות הנהגת, שאינן מאפשרות את קבלת גרסת הנתבע. כך, למשל, הנהגת העידה כי התאונה אירעה כשהרכב בו נהגה היה בעצירה בעוד שהעדה העידה כי כאשר רכב התובעת נצמד אל רכב הנתבע, הנהגת ביצעה בלימה ורק לאחר מכן המשיכה בנסיעה. זאת בניגוד לעדותה שלה עצמה קודם לכן כי בעת קרות האירוע רכב הנתבע היה בעצירה מוחלטת.