תא"מ 14866-03-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חנוכוב ואח' לפני כבוד השופט עדי סומך

מבוא וטענות הצדדים:

1.לפני תביעה עיקרית על סך 39,898 ₪ (קרן) , ותביעה שכנגד על סך 69,704 ₪ (קרן), וביסוד שתיהן נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונת דרכים שהתרחשה ביניהם ביום 29.09.10 בשעה 02:00 בלילה, בצומת הרחובות פינת הנחל / חברת עזרא בחדרה. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מי מנהגיהם גרם ברשלנותו לתאונה זו בגינה נגרמו נזקים לרכבי שני הצדדים.

2.התובעת, חברת הפניקס, באמצעות מר שי עמית שנהג בזמן התאונה ברכבה מסוג סקודה, טוענת כי התאונה אירעה ברשלנותו של הנתבע 1 אשר אותה עת נהג בניידת משטרה של הנתבעת 2 – היא התובעת שכנגד, אף היא מסוג סקודה, זאת כיוון שבחלפו את הרמזור שמלפניו בנסיעה רציפה ישרה באור ירוק מלא ברחוב חטיבת הנחל בעיר ובמהירות של 60 קמ"ש, התפרצה לפתע ניידת הנתבעת 1 לצומת מתוך מטרה לפנות שמאלה, כתוצאה מכך ביצעה נהג התובעת מהלך של סטייה לשמאל והתנגש בחלקו האחורי ימני של רכב הנתבעת 2 ובהמשך מצא עצמו מתנגש בחומת הבטון של בית הקברות השוכן מצדו השמאלי שבכיוונו בצומת.

3.מנגד טענת הנתבעת 2 באמצעות הנתבע 1 שנהג ברכבה בזמן התאונה כמתנדב במשטרת ישראל, הינה שונה בתכלית השינוי מגרסת נהג התובעת לתאונה ולפיה הוא קודם לתאונה הוא נמצא בנתיב השמאלי לכיוון נסיעת רכב התובעת מתוך מטרה לבצע פניית פרסה אך קודם לכן בהינתן אור ירוק ברמזור שבכיוונו, הוא שוחח עם שוטר אחר בשם טלקר מאור, שעמד לימינו עם רכב משטרה, ומשסיימו הללו לשוחח הוא התקדם למהלך ביצוע פניית הפרסה בעת שבכיוונו ממשיך האור הירוק לדלוק, הוא החל את פניית הפרסה, ראה כי אין די מקום לסיים אותה באופן רציף , נעמד באלכסון עם הניידת בכיוון נסיעת רכב התובעת ,ועוד טרם ששילב להילוך אחורי בכדי להתיישר התפרץ לפתע נהג התובעת אל הצומת בכיוונו ,התנגש ברכבו וגרם לנזקי שני הרכבים.

זו בתמצית טענות הצדדים כאשר ברקע- עדותו במספר הזדמנויות שונות שמסר מר טלקר במשטרה על קרות התאונה, עדותה של גב' בשם בר דעדוש שישבה בנייד לצד מר טלקר, חוות דעת בוחן תנועה מר וולמרק רפי מטעם התובעת, עדות של נהגי רכבי הצדדים בפני בית ובמשטרה בציון העובדה שהנתבע 1, בשונה מנהג התובעת, נחקר תחת אזהרה כאשר בסופו של יום התיק לא התגבש לכלל אישום פלילי וכן דו"ח בוחן התנועה המשטרתי שהגיע לזירת התאונה.

4.החומר הראייתי בתיק מבוסס איפה על תיק המשטרה וכן על תמצית עדותו בתצהיר שהוגש לתיק ביהמ"ש של הנתבע 1, הודעתו בכתב על התאונה של נהג התובעת לתובעת, תמונות נזקי רכבי הצדדים, וכן חוות הדעת של שמאי רכבי הצדדים בגין הנזקים שנגרמו לכל אחד מרכבים אלו. בהקשר לכך אציין כי אין חולק בין הצדדים על גובה הנזק שנאמד על ידם במסגרת תביעתם זו ולפיכך בליבת המחלוקת בתיק זה נותרה ועומדת שאלת האחריות לתאונה בלבד וזו על כן תעמוד בלב העניין.

דיון ומסקנות:

5.לאחר שבחנתי את מלוא החומר הראיות שבתיק, לרבות את חוות דעת מומחה התובעת, התרשמתי התרשמות בלתי אמצעית מן העדים שהעידו היום בפניי והם: נהג התובעת, הנתבע 1 מר טלקר והמומחה מר וולמרק, הגעתי למסקנה כי הסבירות שהנתבע 1 ביצע פניית פרסה, תוך כדי יצירת סיכון תעבורתי מלפני רכב התובעת וגרם בכך לתאונה הינה גבוהה ביותר ודי בכך לטעמי בכדי לקבוע כי האחריות לתאונה חלה עליו.

בהתאם לכך, מסקנתי היא שיש לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את התביעה שכנגד באופן מלא מבלי להטיל אשם תורם, או אחריות כלשהי על נהג התובעת.

אנמק מסקנותיי אלו מהטעמים הבאים: